זכויות יוצרים, טוענת ויקיפדיה, היא ההגנה הניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.
מה גרם לי לחשוב על הנושא הזה בכלל, אתם ודאי תוהים.
פשוט.. פשוט חשבתי, האם אדם יכול להפר זכויות יוצרים ולגנוב מעצמו?
העניין הוא כזה.
לפני כשנה וחצי פרסמתי כמה מתכונים ב”אוכל טוב”, מדור המתכונים של מאקו. הראשון ביניהם היה פאי קרם שקדים וטראפלס – עשיר, טעים, בריא*.
*לנפש. בעיקר לנפש.
לפני מספר שבועות, כשניסיתי לחשוב מה אני הולכת להכין לחודש השקדים של “כחומר”, חשבתי וחשבתי ולא הגעתי לשום מקום.
קרם שקדים הרגיש לי כמו הדבר הנכון וההגיוני ביותר. כי קרם שקדים זה כנראה מה שזורם בנהרות בגן עדן, במקום מים.
אבל אוקיי – קרם שקדים. מה הלאה? מה אני עושה?
היי מור, זוכרת את העוגה ההיא שהכנת אז למאקו? עם הבצק הפריך וקרם השקדים והטראפלס?
זוכרת, בטח זוכרת.
אז אולי כזה? אבל לא עם בצק פריך. כי את מזעזעת כשזה מגיע לבצק פריך. הרי גם אז אחותך בעצם הכינה את הבצק.
אוי נכון, בעצם.. בעצם הרעיון לפאי הזה היה של אחותי, בכלל לא שלי. והכנו אותו יחד. כך שלמעשה אני גונבת את הקניין הרוחני שלו.
אופס.
מקווה שהיא לא תתבע אותי.
טוב, אני אשחד אותה במתנות מארה”ב או משהו…
עזבו, אני כבר אפתור את עניין הפרת זכויות היוצרים מול אחותי. מקווה שיהיה בסדר.
(החזיקו אצבעות)
בחזרה למתכון.
בצק פריך – לא אופציה. אולי שמרים?
רגע.
רגע רגע.
בצק שמרים, מרודד, מעליו קרם שקדים, מעליו טראפלס שוקולד קטנטנים, מגולגל, פרוס לשבלולים, מסודר בתבנית, מותפח, אפוי, טעים?
הו וואו, סקרנת.
מפה לשם, מלא לדעת מה אני הולכת להכין לחודש השקדים, עברתי תוך שניות לאני-חייבת-להכין-את-הדבר-הזה-עכשיו-עכשיו-עכשיו.
ואתם יודעים מה? מכירים את המקרים האלה שאתם מדמיינים משהו ובונים ציפיות בראש ועושים פשוט בילד אפ מטורף ואז בסוף הכל מתפוצץ לכם בפנים?
נחשו מה, זה לא קרה!
הכנתי בצק.
התפחתי.
רידדתי.
מרחתי מעליו קרם שקדים שהכנתי בזמן שהוא תפח.
פיזרתי מעל הקרם טראפלס שהכנתי מבעוד מועד.
גלגלתי את הבצק לרולדה.
פרסתי לשבלולים (שושנים?).
הנחתי בתבנית.
התפחתי.
אפיתי.
צילמתי.
הייתי מרוצה. אבל לא מספיק.
בזקתי אבקת סוכר, הלא היא המייק אפ של עולם האפיה.
צילמתי שוב.
נכנעתי לקולות בראש (ובבטן) שצעקו “תני לנו לטעום כבר, כלבה!!!” (אין להם נימוסים, לקולות האלה).
טעמתי.
התעלפתי.
רציתי ללכת לישון על הבצק.
רציתי לעבור לגור בתוך הבצק.
רציתי להיות טראפל קטן שמתאחד בתוך הבצק עם קרם שקדים וחי באושר ועושר, עד עצם הקרם הזה.
ואז לקחתי את המאפה למפגש עם חברות, הנחתי על השולחן, והשתדלתי לשמור מרחק, כדי לא לשמוע אותו צועק “מור! תאכלי אותי! מור! תאכלי אותי! נווווו רק שבלול אחד. מה אכפת לך? בואי. תטעמי. קחי ביס. כדאי לך. זה טעים”.
בדיעבד, אני קצת מצטערת שאכלתי רק חתיכה אחת, כי הבצק היה פשוט אושר ממולא קרם שקדים וטראפלס. הקרם היה מצוין (אם כי קצת נדחק הצדה לטובת הטעם הדומיננטי מאד של הטראפלס).
והטראפלס? נו. טראפלס. למישהו יש מילה רעה לומר על טראפלס? נראה אתכם.
קיצור.
גם אם אחותי תחליט לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים —
גם אם אני אחליט לתבוע את עצמי על הפרת זכויות יוצרים —
זה יהיה כל כך, כל כך שווה את זה.
כי שמרים. וקרם שקדים. וטראפלס.
וקרם שקדים. וטראפלס.
שמרים, אנשים. שמרים. בצק רך כמו כרית.
אתם לא מקשיבים לי.
לא, אל תתווכחו איתי. אני יודעת שאתם לא. אחרת כבר לא הייתם פה.
יאללה, קומו. לכו להכין בצק ותחזרו.
קדימה.
רגע, לאן אתם הולכים? תסתכלו שניה על שאר מתכוני השקדים של החודש, איפה הנימוסים שלכם?
אוף, אתם ממש כמו הקולות בראש שלי.
***
שבלולי שמרים עם קרם שקדים וטראפלס
כמות: כ-16 יחידות
מצרכים:
לטראפלס
165 מ”ל שמנת מתוקה
300 ג’ שוקולד מריר
קורט מלח
לבצק
125 מ”ל (1/2 כוס) חלב חמים
65 ג’ (1/4 כוס + 1 כף (וקצת)) סוכר לבן
6 ג’ (2 כפיות) שמרים יבשים
50 ג’ חמאה רכה
1 ביצה גדולה
350 ג’ (1/2 2 כוסות) קמח לחם/לבן
קורט מלח
לקרם שקדים
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
50 ג’ (1/2 כוס) אבקת שקדים
50 ג’ חמאה, חתוכה לקוביות
1 ביצה גדולה
5 ג’ (1/2 כף) קמח לבן
אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הטראפלס: מניחים שמנת בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה.
2. במקביל ממיסים שוקולד על בן מארי או במיקרוגל.
3. יוצקים את הבמנת המבעבעת על השוקולד המומס, מוסיפים מלח ומערבבים לגנאש חלק ומבריק.
4. מעבירים לתבנית או קופסא קטנה, מרופדת בניילון נצמד. מצננים עד להתייצבות, לפחות שעתיים.
5. להכנת הבצק: מניחים חלב, סוכר ושמרים בקערה. מערבבים ומניחים בצד למספר דקות.
6. כאשר תערובת השמרים תוססת מעט, מעבירים אותה לקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, קמח ומלח. מחברים וו גיטרה ולשים על מהירות איטית למשך כשתי דקות, עד שהבצק מתאחד כמעט לגמרי.
7. עוצרים את פעילות המיקסר, מנקים דפנות בעזרת לקקן או קלף, ומפעילים שוב, הפעם על מהירות בינונית למשך כעשר דקות, עד לקבלת בצק נהדר – אחיד, חלק, קצת דביק (אבל לא ברמה שממש נדבק ליד).
8. מעבירים לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך שעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
9. להכנת הקרם: מעבדים סוכר, אבקת שקדים וחמאה במעבד מזון עד לקבלת משחה חלקה.
10. מוסיפים ביצה ומעבדים עד להיטמעות.
11. מוסיפים קמח ומעבדים לקרם חלק.
12. מחלקים את הבצק שתפח לשניים ומעבירים חצי אל משטח עבודה מקומח. מרדדים למלבן בגודל של כ-30X45 ס”מ, אבל לא חייבים לדייק – בעקרון, מלבן די גדול ודק.
13. מורחים חצי מקרם השקדים על פני כל הבצק. משאירים שוליים קטנים, של כ-1 ס”מ.
14. חותכים את גוש השוקולד לטראפלס קטנים מאד (כל קוביה בגודל של בערך 1 ס”מ). מפזרים כמה שרוצים מעל קרם השקדים.
15. מגלגלים את מלבן הבצק הממולא לרולדה הדוקה. חותכים לשמונה שבלולים שווי גודל (עד כמה שאפשר) ומניחים בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה (אפשר גם לסדר בתוך תבנית או רינג, על מנת לאפות את כל השבלולים יחד, כמאפה אחד גדול).
16. חוזרים על הפעולה עם החצי השני של הבצק. מניחים גם את השבלולים האלה בתבנית ומתפיחים כעשרים דקות-חצי שעה.
17. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
18. אופים 15-20 דקות, עד שהמאפה משחים בחלקו העליון ומתפזר ריח שגורם לכם לרצות למות מצד אחד, ונותן לכם סיבה לחיות, מצד שני.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- שימו לב: כמות הטראפלס גדולה בהרבה מהכמות הדרושה למתכון. אני בעד להישאר עם זה ולשמור את השאריות בקופסא במקפיא, לכל מקרה חירום הדורש טראפלס. אם אתם לא סובלים ממקרי חירום כאלה, אפשר להכין חצי כמות.
- אני תחמתי את השבלולים שלי ברינג בקוטר 18 ס”מ, אם אני לא טועה, אבל פשוט תראו מה מתאים לכם כשאתם מעצבים את המאפה.
- כפי שכבר ציינתי, הטראפלס קצת משתלטים על קרם השקדים. זה לא שהקרם לא מורגש (אם כי היה מי שטען שהוא לא), אבל הטראפלס ממש צועקים “תראו אותנו, אנחנו פה!”. אם אתם בכל זאת רוצים להרגיש יותר את השקדים, אפשר לוותר על הטראפלס או אולי לנסות להכין כמות כפולה של קרם.
אני משערת שגם אתם, כמוני, המומים מזה שאף אחד מהבלוגרים של מנטקה לא הכין שום דבר עם שקדי מרק. נו מילא, בשביל זה יש את גל.
19 תגובות
אוי זה מהמם!! כל כך מתחשק לי עכשיו שושנה אחת או עשר.
נהדר! המראה המושלג פשוט מקסים 🙂
ניאממ זה נראה מעולהההה!
תגנבי מעצמך עד מחר כל עוד התוצאה כזאת מפתה
אם לא היה לך חבר הייתי מציעה לך הרבה הצעות מגונות עכשיו… (אבל אם את מחפשת משהו מהצד – אני פה)
אני מחפשת בנרות תירוץ להכין את השחיתות הזאת, כי להכין סתם לבית זה כמעט לא מוסרי…
אלוהים! בצק שמרים קנוי יעשה את העבודה? פעם אחרונה הוא לא תפח לי 🙁
איזה כח רצון יש לך לאכול רק שבלול אחד..! נמנמ
אמא מה זה הדבר הזה?!!
מסוג הבצקים שצריך לברוח מהבית כדי לא לאכול את כולו
חחחח את פשוט גדולה, איזה פוסט מדליק!
שלא נדבר על השילובים הנהדרים בעוגה.
חיה אילונה דר
לגמרי בריא לנפש. אולי בגלל זה יש לך קולות בראש.
גם לי יש קולות בראש ואני מדברת עם עצמי ועם החפצים הדוממים שסביבי. חבל אין לי שבלולי שמרים אלה לדבר איתם. אחחח, מה שיש לי להגיד להם…
אני רוצה להניח על השבלולים את הראש, לחבק אותם ולעולם לא לתת להם ללכת. הקולות בראש שלך קטנים עלי 😉
איזה פוסט משגעעע והשבלולים מגניבים….רעיון הטראפלס לגמרי מגניב
וואו!! מגרה ביותר!!
לגרסה טבעונית, מה התחליף הכי טוב לביצה בקרם שקדים?
מלא תודות!
בת-אל, אין סיבה שבצק שמרים קנוי לא יעבוד 🙂
ואנונימי/ת, לגבי גירסא טבעונית — לא בטוחה, סורי. אם אמצא פתרון, אשוב לעדכן!
הכנתי שבוע שעבר ויצא פשוט מעולה! המתכון של הבצק פשוט מושלם, יצא רך בצורה מדהימה ועסיסי ממש. והשילוב של המילוי ממש מוצלח. בקיצור ממליצה!
נראה מעולה ואני רוצה לנסות את זה מחר,
אני לא רוצה שהטראפלס ישתלטו על הטעם, האם נראה לך שאפשר להחליך אותם בשברי שוקולד מריר קטנים ולהגדלי את כמות קרם השקדים ?
סליחה, נראה לי שאיכשהו פספסתי את השאלה.. מקווה שהסתדרת, אבל לחלוטין אפשר להשתמש בשברי שוקולד במקום הטראפלס.
יכול להיות שיש טעות שיש טעות בכמות הקמח?. 350 גרם קמח הם שתיים וחצי כוסות. במתכון רשום כוס וחצי.
אביגיל, את צודקת במאה אחוז! זו היתה שגיאת הקלדה, ותיקנתי אותה עכשיו בזכותך. תודה 🙂