כשבבלוג היו מאה פוסטים, סיפרתי לכם על כל מיני חיפושים מצחיקים/מוזרים שהובילו אנשים לבלוג.
(הם קצת נעלמו מאז. או שהתבגרתי והפסקתי לעקוב אחרי זה. אוי לא, זה כל כך עצוב.. כך או כך)
בפוסט המאתיים סיפרתי לכם כל מיני דברים על עצמי. כל מה שלא ידעתם וממש ממש לא רציתם לדעת. זה היה מביך בזמנו, ולקרוא את זה עכשיו, לאחר כמעט שנתיים, היה מביך אפילו יותר. הידד לי.
אגב, בפוסט הנ”ל כתבתי בזמנו שאני לא יודעת לרכוב על אופנים. תשמחו לשמוע שבשלושה-ארבעה חודשים האחרונים זה כבר לא לגמרי נכון. או במילים אחרות, אם אתם בתל אביב מתישהו ויוצא לכם לראות מישהי על תל אופן, מתנדנדת מצד לצד, צורחת כמו ילדה קטנה ובסופו של דבר עוצרת אחרי ארבעה מטרים (בתקווה לא מתרסקת לתוך שום דבר/אף אחד), אל תהיו אנטיפתים — בואו להגיד שלום!
קיצור.
אני משערת שהבנתם שהיום הוא פוסט מספר שלוש מאות במורקייק. התרגשויות. קונפטי. נצנצים. שוקולד וחמאת בוטנים.
מחלקת הקריאייטיב בתוך הראש שלי עבדה שעות נוספות (אבל ההנהלה בתוך הראש שלי לא שילמה על זה. זה היה די מלוכלכך.. בסוף קם ועד, ההסתדרות התערבה, אל תשאלו.. לא נעים) כדי לנסות לחשוב מה. עושים. הפעם.
עד שלבסוף זה הכה בי. היות שמדובר פה בי, סביר להניח שבאמת נתקלתי באיזה עמוד או כסא או משהו, וזה לחלוטין הכה בי.
אני אכין עוגה שכל הכמויות בה הן שלוש מאות!
כלומר — שלוש מאות גרם, כמובן.
רגע, מה לגבי פאונד קייק, שהיא בעצם עוגה בחושה? הרי הרי.. פאונד קייק נקראת כך כי במקור היא מכילה פאונד אחד של קמח, פאונד אחד של קמח, פאונד אחד של ביצים וחצי פאונד של סוכר. סתם, גם פאונד.
אז מה אם אכין פאונד קייק.. אבל משלושת מאות גרם? גבירותיי ורבותיי, הרשו לי להציג לפניכם את השני-שליש-פאונד-קייק*.
*הכי בדקתי עכשיו את יחס ההמרה בין גרמים לפאונדים (אתם לא באמת רוצים שאני אומר “ליברה”, נכון?).
ואז החלטתי לקחת את זה צעד קדימה. מה, סתם עוגה מקמח, חמאה, ביצים וסוכר? משעמם. צריך להוסיף טעם.
היייייייייי מה אם אוסיף לעוגה מחית פטל? האפקט פה יהיה משולש:
1. אני אוסיף לה טעם, וזה יהיה כיף ומגניב.
2. אני אוסיף לה צבע ורוד-אדום, וזה עשוי להיראות קצת מדמם, ואז העוגה שלי תהיה סוג של הומאז’ לסרט המדמם, 300.
3. הכי חשוב — אקדם את קופסת מחית הפטל שיושבת לי במקפיא כבר עשורים ומסרבת להסתיים.
ואז, הבזק של שפיות גרם לי להבין שאולי הומאז’ לסרט המדמם, 300, הוא לא הרעיון הכי טוב שלי. ושבאופן כללי, לפרסם פוסט על עוגה עם פטל ולשכנע את הקוראים שזה נראה כמו דם וכדאי להם להכין אותה? כאילו.. לא נראה לי שיהיה מספיק קשה לשכנע אותם להכין עוגה עם פאדג’ינג* שלוש מאות גרם חמאה?
גם לי צריך להיות גבול כלשהו. והוא, מסתבר, עובר בעוגת דם.
*פאדג’ינג, כן. הפוסט הזה מצונזר לטובת קוראינו הצעירים יותר.
בכל אופן, פטל ירד מהפרק.
מפה הדרך לחמאת בוטנים ושוקולד באמת היתה קצרה. כי זו עוגה חגיגית ושלוש מאותית (זו מילה!!) ומגיע לי לדחוף קצת חמאת בוטנים פנימה, למען השם.
אז הכנתי עוגת שלוש מאות. הוספתי לה חמאת בוטנים ושוקולד צ’יפס. לא מספיק חמאת בוטנים, לא מספיק שוקולד. ולא שיישתי מספיק טוב. לכן התמונות נראות.. טוב, כמו שהן נראות. אתם תלמדו מהטעות שלי ותעשו את זה טוב יותר.
כי זו הסיבה שאני פה. כדי לעזור לכם להיות טובים יותר. כדי שלא תעשו את השטויות שאני עושה.
כדי שתהיו טובים יותר.
אני זורקת את עצמי על רימונים.
ולימונים.
וחמאת בוטנים.
למען העתיד שלכם.
אויש, מגיע לי צל”ש.
…
עכשיו תראו, אני לא הולכת לסכם פה או לכתוב מילים מרגשות, כי עשיתי את זה לפני פאדג’ינג תשעה ימים (הכנתם כבר חלת רוגלעך?!).
אני כן אומר ששמתי לב שהפעם לקח לי קצת יותר זמן לכתוב מאה פוסטים. אם אתם מתעניינים במספרים המדויקים, אז דעו לכם שבין הפוסט המאה למאתיים עברו שנה וארבעה חודשים; בין המאתיים לשלוש מאות עברו שנה ועשרה.
מה זה אומר? לא יותר מדי. אבל אתם יודעים שאני אוהבת מספרים. אלא אם לא קראתם את הפוסט המאתיים שלי, ואז.. לא יודעת. אני לא בטוחה שאנחנו יכולים להמשיך. לא יודעת אם אני יכולתי להמשיך להאמין לכם. אני כבר לא בוטחת בכם.
טוב תכלס, בואו נלך על כנות רגע: שלוש מאות פוסטים זה לא באמת רגע מכונן כלשהו. זה לא שיש פה משהו לחגוג.
זו סתם סיבה להכין עוגה.
(כאילו שאני באמת צריכה עוד סיבה)
(אוי תראו, השמש זרחה היום! נראה לי שאני צריכה להכין עוגה!)
(קניתי יותר מדי שוקולד ואין לי מקום לאחסן את כולו. מהר, שמישהו ידליק לי את התנור, אני הולכת להכין עוגיות!)
(ברוכים הבאים לחיי)
עכשיו ברצינות, עם מי אני צריכה לדבר – בדיסקרטיות – כדי להמליץ על עצמי – באנונימיות – לקבלת צל”ש?
***
עוגת 300 עם חמאת בוטנים ושוקולד צ’יפס
מקור המתכון: כאילו, סוג של נעזרתי במתכון הזה. חלקית. אבל בגדול, המתכון שלי (יופי גאון, חוכמה גדולה.. הכמויות של המרכיבים זהות).
כמות: עוגת אינגליש קייק אחת.
מצרכים:
300 ג’ חמאה רכה
300 ג’ (1/2 1 כוסות) סוכר לבן
5 ביצים גדולות
280 ג’ (2 כוסות) קמח לבן
20 ג’ (2 כפות) קורנפלור
קורט מלח
3-4 כפות גדושות חמאת בוטנים
חופן מכובד של שוקולד צ’יפס
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. משמנים ומקמחים/מרפדים תבנית אינגליש קייק בנייר אפיה.
2. מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שתיים-שלוש דקות.
3. בזמן שהמיקסר עדיין פועל, מוסיפים סוכר בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב עד לקבלת קרם חלק ותפוח.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. ממתינים להיטמעות בין הוספה להוספה.
5. בינתיים מערבבים בקערה נפרדת קמח, קורנפלור ומלח.
6. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת היבשים בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב רק עד לקבלת בלילה אחידה.
7. יוצקים לתבנית.
8. מחממים חמאת בוטנים במיקרוגל, כך שהיא נוזלית למדי (עשרים-שלושים שניות עושות את העבודה). יוצקים מעל הבלילה בתבנית. מפזרים מעל שוקולד צ’יפס. משיישים פנימה את חמאת הבוטנים והשוקולד בעזרת סכין/כף. מיישרים את חלקה העליון של הבלילה.
9. אופים כשעה (יאפ, שעה), עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית (אם העוגה לא מתנתקת בקלות, אפשר להעביר בזהירות סכין קטן או פלטה בין העוגה לתבנית).
הערות/תוספות/שדרוגים:
- כן, שלוש מאות גרם חמאה. אני יודעת. אני יודעת. תפסיקו לעשות לי פרצופים ותגידו תודה שזה לא הפוסט הארבע מאות, סבבה?
- ואני יודעת שזה נראה כאילו רימיתי, כי אין שלוש מאות גרם קמח. אבל המרתי חלק ממנו בקורנפלור כדי להפוך אותו לסוג של קמח עוגה, אז תכלס זה בסדר. אם לא בא לכם עוגה רכה ועוגתית (אהה, עוגה עוגתית), אתם יכולים להמיר את הקורנפלור בחזרה לקמח.
- כמובן שאפשר להכין את העוגה ללא חמאת בוטנים ושוקולד צ’יפס, או עם תוספות אחרות. תלוי בכם.
- אבל אם כבר חמאת בוטנים ושוקולד צ’יפס — אני השתמשתי בשתי כפות גדושות של חמאת בוטנים וחופן לא גדול של שוקולד. אני ממליצה לכם להשתמש בכמות יותר גדולה, ולשייש כמו שצריך. אצלי העוגה לא השתיישה מספיק טוב (אם כי אני מאשימה גם את כמות חמאת הבוטנים והשוקולד).
- כמובן שאפשר לאפות את העוגה גם כקאפקייקס אישיים או בתבנית עגולה. זמן האפיה ישתנה, אם כי אני לא יודעת לומר בדיוק כמה. אל תתרחקו מהתנור, בדקו מדי פעם, ואני (כמעט) בטוחה שתדעו מתי להוציא את העוגה/עוגות שלכם.
אגב, למקרה שתהיתם – היום הוא יום חמאת הבוטנים הבינלאומי. טוב, בסדר! היום הוא יום חמאת הבוטנים הלאומי של ארה”ב. לא הבינלאומי. אני רמאית. אבל רמאית שהכינה מתכון שבמקרה (לא במקרה) מסתדר עם היום הזה.
4 תגובות
יואו, איך בא לי! ומזל טוב 🙂
כל דבר עם חמאת בוטנים זה טוב!
ו-300 פוסטים זו בהחלט סיבה לעוגה!
מזל טובבבבב!!!!!
מזל טוב לך ולנו! שיהיו לנו עוד הרבה פוסטים כאלו משמחים 🙂