פבלובת היער השחור

כשאמרתי לנטלי שחומר הגלם החודשי של “כחומר” הוא דובדבנים, ואני לא יודעת איך לעבוד עם דובדבנים, ומה עושים איתם, צריך לגלען אותם, לא? איך מגלענים? — לא ידעתי שהיא פשוט תגיד לי לקפוץ אליה איזה יום ואולי נכין ביחד משהו, ואל תדאגי, הכל יהיה בסדר.

 

לא ידעתי שלאחר דיונים ארוכים בנושא – כי קינוחים, ואפיה בכלל, זה לא משהו שלוקחים בקלות – נגיע לשלושה מתכונים שאנחנו רוצות להכין.

 

 

לא ידעתי שעל אף שהזהרתי את נטלי מראש שאין לי המון זמן ואני צריכה להיות בבית מוקדם ויאללה יאללה, בואי נתקתק ונבחר שני מתכונים מתוך השלושה, בסופו של דבר נספיק (כמעט) (בערך) להכין ארבעה מתכונים דובדבניים – שניים שיפורסמו היום, שניים שיפורסמו.. בעתיד (הבתקווה-לא-מאד-רחוק). יש לנו עוד כמה תיקונים לאחד מהם.

 

לא ידעתי ששתינו נשנא שמנת אחרי היום הזה, ונישבע לא להקציף יותר שום דבר לעולם*, אחרי שגנאש השוקולד הלבן המוקצף שתכננו להכין החליט שלא בא לו, ואפילו קצפת הפיסטוק שהלכנו עליה כברירת מחדל שלא יכולה לאכזב, לכאורה, בגדה בנו ברגע האמת.

 

*שתינו הקצפנו כבר מלא דברים, בפרט שמנת, מאז. אבל זה היה הרבה יותר דרמטי להצהיר על התנזרות מהקצפה לנצח, בניגוד ל.. יום-יומיים.

לא ידעתי שבסופו של דבר, לאחר שבע או שמונה שעות של אפיה (לא כולל הפסקת צהריים. מממ פיצה), אני בכלל לא אגלען אפילו דובדבן אחד, היות שהשתמשנו בכל המתכונים שלנו בדובדבנים קפואים או שלמים, והמתכון היחיד שכן אמור היה להכיל דובדבנים מגולענים.. ארררר דיברנו על תקרית השמנת, נכון?

לא ידעתי שבסוף סופו של דבר – כלומר, גם אחרי שאחזור הביתה ואנסה למחרת היום בכל זאת להשלים לבד את המתכון הרביעי שעבדנו עליו (פרטים בהמשך, פרטים בהמשך) – בכלל לא אטעם אפילו דובדבן אחד!

 

כן. העניין הוא ש.. אני לא ממש יודעת אם אני אוהבת דובדבנים בכלל. זאת אומרת, די בטוחה שאני אוהבת את הטעם. אבל מעולם לא אכלתי  דובדבן. סתם ככה.

כן טעמתי פעם טארטלט דובדבנים ופיסטוק שהכנתי בקורס הקונדיטוריה והיה טעים.

 

כן טעמתי מאפה שמרים אחד שהכנתי עם נטלי עכשיו (המתכון אצלה, רוצו!), והיו בו דובדבנים קפואים, והיה טעים.

אבל. אבל… דובדבן. טרי. רגיל. סתם ככה. מעולם לא.

בערך כמו שהייתי עם תותים עד השנה-שנתיים האחרונות.

לכן גם הגעתי למצב שאני לא יודעת איך מגלענים דובדבנים.

אה כן!

כשלא הספקנו לסיים את המתכון הרביעי ביום האפיה שלנו ונטלי שלחה אותי הביתה עם כל הדובדבנים שהבאתי איתי בבוקר ועם המגלען שלה, אחרי שהסבירה לי איך משתמשים בו, לא ידעתי שכשאתחיל לגלען את המניאקים הקטנים האלה, אני הולכת להיראות כמו סצנה מ-CSI — מגואלת בדם של דובדבנים.

עכשיו.. מילא אני. אבל השיש שלי. והרצפה במטבח. והגליל של נייר המגבת (איך מנקים נייר מגבת מלוכלך? עם נייר מגבת אחר? זה כל כך מבלבל!). והמיקסר. והכל. הכל. הכל אדום ומלא בדם של דובדבנים.

אז כן.. לא ידעתי שנטלי מעמידה פנים שהיא חברה שלי – מזמינה אותי לאפות איתה ומסבירה לי איך לגלען וזה – אבל בפועל היא אדם רע שרק רוצה לגרום לי ללכלך את המטבח שלי בדובדב-דם (שם חדש שאני מנסה, במקום לומר “דם של דובדבנים” כל הזמן. עובד? כן? לא? ממש לא? אנא הצביעו בסוף הפוסט. לא?).

וזה נמשך!

ממש אתמול, כשהתיישבתי לבחור תמונות לפוסט, גיליתי שלא ידעתי שצילמתי מלא תמונות הכנה של מאפי השמרים (אלה שנטלי פרסמה, זוכרים?), וכמעט כלום של הפבלובה שהיתה אמורה להתפרסם אצלי.

אופס.

מעתה, אתם יכולים לקרוא לי מור סנואו — כי גם אני, מסתבר, לא יודעת כלום.

בלי ספוילרים.

 

פבלובת היער השחור
מקור המתכון: קיבלנו את ההשראה מ-Urban Bakes. המתכון לפבלובה עצמה מבוסס על מתכון של נטלי, כל השאר אולתר תוך כדי.

כמות: פבלובה אחת בקוטר של כ-20-22 ס”מ.

מצרכים:
לפבלובה
3 חלבונים גדולים, בטמפרטורת החדר
קורט מלח
1/2 כפית תמצית וניל
200 ג’ (1 כוס) סוכר לבן
20 ג’ (2 כפות) קורנפלור
1 כפית מיץ לימון

לקונפיטורת דובדבנים
150 ג’ דובדבנים מגולענים (לחלוטין אפשר להשתמש בקפואים)
100 ג’ (1/2 כוס) סוכר לבן
2 כפות מים
מיץ מ-1/4 לימון

לרוטב שוקולד
100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

לקצפת וניל
250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה
2 כפות אבקת סוכר
1 כף אינסטנט פודינג וניל (לייצוב, לא חובה)
1 כפית תמצית וניל

לקישוט
דובדבנים טריים
שוקולד מריר מגורר

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הפבלובה: מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה. אם רוצים, אפשר לשרטט עיגול בקוטר 20/22 ס”מ בעזרת טוש (אל תשכחו להפוך את נייר האפיה, כך שהטוש לא ייגע בפבלובה!).
2. מניחים חלבונים, מלח ווניל בקערת המיקסר. מתחילים להקציף במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה.
3. כאשר מתחיל להיווצר קצף, מוסיפים בהדרגה סוכר, תוך כדי הגברת המהירות, עד להגעה למהירות מקסימלית. מקציפים כעשר דקות, עד לקבלת מרנג יציב מאד.
4. מקפלים קורנפלור ומיץ לימון עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מעבירים לתבנית. יוצרים צורה של פבלובה בעזרת לקקן או כף, כלומר שקע גדול במרכז ושוליים גבוהים.
6. אופים כחמש דקות, ולאחר מכן מנמיכים את חום התנור ל-100 מעלות. אופים למשך כשעה וחצי, עד שהפבלובה מתקשה. מצננים לחלוטין לפני ההרכבה.
7. להכנת הקונפיטורה: מניחים דובדבנים, סוכר, מים ומיץ לימון בסיר בינוני. מבשלים על אש בינונית עד לקבלת סירופ סמיך וריבתי. מצננים מעט, עד להגעה לטמפרטורת החדר.
8. להכנת רוטב השוקולד (כן, זה גנאש): מניחים שוקולד ושמנת מתוקה בקערה או בסיר. מחממים במיקרוגל (רצוי בפולסים של שלושים שניות פלוס ערבוב בין לבין) או על בן מארי, עד לקבלת, רוטב חלק לגמרי. מצננים.
9. להכנת הקצפת: מניחים שמנת, אבקת סוכר, אינסטנט ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה, עד לקבלת קצפת יציבה מאד.
10. להרכבה (הגענו סוף סוף לשלב ההרכבה! התרגשויות!): מעבירים את הפבלובה לצלחת הגשה. ממלאים את השקע במרכזה בקצפת. מטפטפים מלמעלה קונפיטורה ורוטב שוקולד לסירוגין, כך שהם זולגים קצת במורד הפבלובה (אבל בזהירות, אנחנו לא רוצים להציף אותה).
11. מקשטים בדובדבנים טריים ושוקולד מגורר. זהו!

• בגדול – הפבלובה הזו די פתוחה לשינויים. לא רוצים רוטב שוקולד? לא צריך. מעדיפים פרי אחר, לא דובדבנים? יאללה. בכיף. זורם.
• אבל אם אתם רוצים להכין פבלובת היער השחור, אל תשמיטו את השוקולד או הדובדבן, טוב? כי.. אתם יודעים. ככה.
• ורוצו רוצו רוצו לראות את מאפי השמרים אצל נטלי – יש בהם דובדבנים, קרם שקדים ומייפל! ובחלקם יש גם שוקולד! טעים!
• ואחר כך רוצו רוצו רוצו לראות את שאר מתכוני הדובדבנים של משתתפי “כחומר”.