עוגת שוקולד בטעות

אסף סיים ללמוד לפני כמה שבועות.

אחרי מה-שנראה-כמו-מאתיים-שנה, הוא סיים את התואר. התרגשויות.

כמובן שמיד הבטחתי/נתבקשתי בעדינות* להכין לו עוגת סיום תואר חגיגית.

*עדינות.. אמירות בסגנון של “מור, מתי את מכינה לי עוגת סוף תואר?”.. זה די אותו הדבר, לא?

ואז עבר שבוע ועוד שבוע.

ו.. לא יצא.

אל תבינו לא נכון, היתה לי עוגה מתוכננת בראש. ידעתי בדיוק — טוב, כמעט בדיוק – טוב, פחות או יותר – טוב, בערך – כן, בערך, מה אתם מתפלאים — מה אני רוצה להכין.

אבל לא יצא.

עד לסוף השבוע האחרון, בו סוף סוף יצאתי לדרך.

נרגשת, רגועה, בטוחה-שיש-לי-מלא-זמן-אבל-כמובן-שטעיתי-תכף-נגיע-לזה, התחלתי להכין את העוגה של אסף:

עוגה בצורת graduation cap.

אתם רואים את התמונות. אתם יכולים להבין לבד עד כמה העוגה הזו יצאה בדיוק, אבל בדיוק, לפי התכנון.

תראו, היו לי כל מיני מחשבות ורעיונות לגבי איך בדיוק אכין את הצורה של הכובע הזה, זה שתלמידים/סטודנטים משליכים לאוויר בסיום הלימודים, הכובע המצחיק הזה —

החלק התחתון, המעוגל למדי, יהיה פשוט עוגת שוקולד.

הריבוע מלמעלה? שכבת עוגה נוספת. רגע, אולי ריבוע שוקולד ביתי? בדיוק ראיתי איזה מתכון.. שניה, מה לגבי טראפלס? אווו טראפלס. כן כן. כזה.

והחוט הזה שיוצא מאמצע הכובע ומשתלשל כלפי מטה? הממ. לא יודעת. נאלתר ברגע האמת.

אז הכנתי טראפלס. וגיליתי שהכמות לא מספיקה לי כדי למלא תבנית ריבועית בגודל הרצוי. אז הכנתי עוד כמות.

אפיתי את עוגת השוקולד האהובה עלי, נכון לחודש האחרון.

ולבסוף, בערך חצי שעה לפני שהייתי צריכה לצאת מהבית כדי להיפגש עם חברות, כשאני עוד צריכה לסיים להתארגן, הכנתי גנאש שוקולד. כדי להדביק את ריבוע הטראפלס לעוגה.

ואז היקום נזכר שאני מורקייק, ושהוא לא יכול לתת לי להצליח לעשות משהו מההתחלה ועד הסוף כמו שצריך, אחרת זה עוד יעלה לי לראש.

לכן, כמובן ששכבת הטראפלס התחילה להתפרק, וברור שהגנאש סרב להסמיך, כך שכשיצקתי אותו מעל העוגה – מוקדם מדי, ידעתי את זה, אבל מיהרתי – הוא נשפך לכל הכיוונים וטינף את הצלחת בה הנחתי את העוגה במקור.

אין לי יותר מדי זכרונות ממה שקרה אחר כך. אתם יודעים איך זה עם טראומה, ובעיקר פוסט טראומה.

השעה היתה כבר בערך הרבה-יותר-מאוחר-ממה-שהייתי-רוצה ורבע. הגנאש שלי הציף את העוגה ואת הצלחת וחלקים נבחרים מהמטבח. הטראפלס? הם ישבו שם כגוש-לא-גוש, מסתכלים עלי במבט של “מה את רוצה לעשות איתנו? בבקשה, תגידי. כדי שנדע עם איזו תכנית אנחנו לא הולכים לשתף פעולה”.

הערת אגב: לא משנה מה אתם עושים, לעולם – אבל לעולם – אל תסמכו על טראפלס. טיפוסים די מפוקפקים, לא כאלה שהייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה.

(זאת אומרת, כנראה שהייתם רוצים לפגוש אותם. אבל לא הייתם רוצים להגיע למצב בו החיים שלכם תלויים בהם, כי — רגע, למה שהחיים שלכם יהיו תלויים בטראפלס? מה אתם רוצים ממני? למה אתם מציקים? אני עשיתי לכם אי פעם משהו רע, חוץ מלפתוח בלוג?)

בכל אופן, טראומה.

אבל הבטחתי לאסף עוגה. והיו לי את כל המרכיבים לעוגה טעימה. אז מה הייתי אמורה לעשות?

לא להעביר את העוגה לרשת, להניח נייר אפיה מתחת, ולשפוך מעליה את כל הגנאש, תוך כדי עשיית פרצופים של “תזלוג לאן שבא לך, מניאק, אתה לא מלכלך שום צלחת עכשיו!”?

לא לחתוך את הטראפלס הגם-ככה-שבורים לחתיכות ולזרוק אותן על העוגה המצופה בגנאש, כך שיתקבל הר של שוקולד (הר שמצוי בתחילתה של מפולת, אבל עדיין הר)?

לא לעבוד עם מלא שוקולד בלי להדליק את המזגן במטבח?

אה טוב, אולי ההחלטה האחרונה באמת לא היתה מהטובות שלי. אבל חוץ מזה, אני עומדת מאחורי הכל!

קיצור, לא יצאה לי עוגה בצורת כובע של בוגרים.

כן יצאה לי עוגה בצורת הר של שוקולד (השם שאסף נתן לה). מבולגנת אבל כיפית, שוקולדית כמו החיים עצמם (או משהו יותר הגיוני).

עוגה שלא התכוונתי להכין. עוגה בטעות (השם שאני הענקתי לה).

עוגה שבינינו? היא שילוב של כל מיני דברים אחרים שכבר עשיתי בעבר.

אבל כאמור, היא כיפית, וטעימה מאד. היי, שוקולד עם שוקולד ושוקולד. אז דא. ברור שטעים.

לכן החלטתי, לאחר שהתייעצתי קלות עם פייסבוק, שהעוגה הזו צריכה להיות בחיים שלכם. כי אם אין לכם מקום בחיים לעוגת שוקולד עם גנאש שוקולד והר של טראפלס שוקולד, אז לא יודעת — אני באמת לא יודעת איך אתם חיים עם עצמכם.

אה, ולאסף בכל זאת הבטחתי עוגה נוספת. פיצוי.

המשך יבוא?

***

מקור המתכון: העוגה כמעט זהה לעוגה הזו, בתוספת של קפה.

כמות: עוגה אחת עגולה בקוטר של 22 ס”מ.

מצרכים:

70 ג’ (1/2 כוס) אבקת קקאו

90 ג’ (6 כפות) סוכר חום כהה

1/2 כפית אבקת נס קפה

250 מ”ל (1 כוס) מים רותחים

100 ג’ חמאה

150 ג’ (3/4 כוס) סוכר לבן

210 ג’ (1/2 1 כוסות) קמח לבן

1/2 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

1/2 כפית מלח

2 ביצים גדולות

250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה

450 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

1/2 כפית מלח

125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

אופן ההכנה:

1. מתחים בהכנת הטראפלס: מניחים שמנת בסיר קטן. מבשלים ומביאים לסף רתיחה.

2. בינתיים מניחים שוקולד מריר קצוץ ומלח בקערה בינונית.

3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות, על מנת שהשוקולד יתחיל להתרכך. מערבבים לגנאש חלק ואחיד. מעבירים לתבנית ומקפיאים למשך שעתיים לפחות, להתייצבות מלאה (רצוי אפילו לתת לטראפלס ארבע שעות).

4. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית עגולה בנייר אפיה.

5. מנפים קקאו לקערה בינונית. מוסיפים סוכר חום, קפה ומים רותחים. טורפים היטב, כך שהתערובת חלקה לגמרי. מניחים בצד.

6. מניחים חמאה וסוכר לבן בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך שתיים-שלוש דקות.

7. בינתיים מערבבים קמח, אבקת אפיה, סודה ומלח בקערה בינונית.

8. עוצרים את פעולת המיקסר. מנקים את תחתית ודפנות הקערה בעזרת הלקקן. מוסיפים ביצה אחת, מפעילים שוב את המיקסר, ומיד מוסיפים שתיים-שלוש כפות מתערובת הקמח.

9. כאשר התערובת כמעט אחידה, מוסיפים את הביצה השניה. מערבבים עד להיטמעות מלאה.

10. עוצרים את המיקסר ושוב מנקים את תחתית ודפנות הקערה. מוסיפים את שאר החומרים היבשים ומערבבים, על מהירות נמוכה, עד לקבלת בלילה בצקית מאד.

11. מוסיפים את תערובת הקקאו. מערבבים עד לקבלת בלילה חלקה לגמרי – שוב, חשוב לאסוף חומר בעזרת לקקן, על מנת לוודא היטמעות והתאחדות מלאה של הבלילה.

12. יוצקים לתבנית. אופים 30-35 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או מעט פירורים פאדג’יים עליו. מצננים מספר דקות בתבנית, ולאחר מכן הופכים על רשת ומצננים לגמרי.

13. להכנת הגנאש: מניחים שמנת מתוקה בסיר קטן. מבשלים לסף רתיחה.

14. מניחים שוקולד קצוץ בקערה. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד, ממתינים שתיים-שלוש דקות, ומערבבים היטב, לגנאש אחיד (כן, בדיוק כמו עם הטראפלס). מצננים מעט, עד שהגנאש מסמיך קלות ומגיע למרקם מריח. לחילופין, אפשר גם להחליט להשתמש בו כמעט מיד, כאשר הוא עדיין נוזלי.

15. הרכבה: אם משתמשים בגנאש במצבו הנוזלי, מניחים את העוגה על רשת (הפעם היא לא צריכה להיות הפוכה 🙂 ), ואת הרשת מעל תבנית מרופדת בנייר אפיה, על מנת לספוג את עודפי השוקולד. יוצקים את הגנאש מעל העוגה ונותנים לו לטפטף למטה, כך שהוא יכסה את כולה. אם צריך, עוזרים לו להגיע לצדדים בעזרת לקקן. לאחר מספר דקות, מעבירים את העוגה לצלחת הגשה. לחילופין, אם מעדיפים למרוח את הגנאש, אפשר להניח את העוגה ישר על צלחת, ולמרוח את הקרם בעזרת לקקן/פלטה מדורגת.

16. מוציאים את הטראפלס מהמקפיא. מחלצים מהתבנית, חותכים לריבועים בגדלים משתנים (או זהים, אם אתם סופר פרפקציוניסטים), ומדביקים על הגנאש. מצפים את כל העוגה בטראפלס, ואפשר גם להניח בכמה שכבות, לקבלת מראה הררי ומרושל אך מגניב. שומרים במקרר עד להגשה.

הערות/תוספות/שדרוגים: