בראוניז שוקולד לבן מקורמל ללא גלוטן עם קצפת קפה

בחודש שעבר, חומר הגלם החודשי של “כחומר” היה קרמל.

לקח לי הרבה זמן למצוא השראה, ובין היתר חיפשתי אותה בפינטרסט. כאילו דא, פינטרסט הוא בערך מעודד ההשראה הגדול בעולם.

(או מדכא הרצון לחיות, אם אתם לא כאלה טובים ב-DIY)

במסגרת החיפושים שלי, נתקלתי במתכון לבראוניז שוקולד לבן מקורמל ללא גלוטן.

המתכון לא ממש התאים לחודש הקרמל, כי.. טוב, כי הוא לא באמת הכיל קרמל. אבל הוא סקרן אותי עד מאד.

קודם כל, כי כבר מלא זמן שאני שומעת על שוקולד לבן מקורמל, ואיך זה הדבר, והרגשתי שאני חייבת לנסות לקרמל קצת שוקולד לבן בבית, זה בכל זאת הדבר כרגע. רגע, יש מצב שזה כבר לא הדבר? זה כבר פאסה? פספסתי את זה? פספסתי את זה, נכון? אוף, שוב לא משתלם להיות איטית וסופר עצלנית ואיטית.

אה, אמרתי כבר איטית? אה.

טוב, אהמ. דבר שני.

דבר שני, ללא גלוטן. זה בדיוק היה לפני פסח, ואני בדיוק הייתי בתקופה נטולת גלוטן (בינינו, אולי אני עדיין בתקופה כזו. אין לי באמת מושג מה קורה איתי) ו.. אתם יודעים. התרגשויות.

בקיצור, זכרתי את המתכון ושמרתי לי אותו בצד.

ואז הגיע ערב החג השני, וסוף סוף זכיתי לקרמל שוקולד לבן ולאפות איתו.

אוי. שאלוהים. יעזור לי.

זה יצא נורא. אשכרה שמרתי את התמונות שצילמתי של המפלצת הזאת בתיקיית “בראוניז שוקולד לבן מקורמל מזוויעים”:

קרמלתי שוקולד לבן — הנגלה הראשונה התייבשה/נשרפה קצת, אז ניסיתי שוב.

(את השוקולד מהניסיו הראשון ציננתי במקרר והשתמשתי בו לעוגיות שוקולד צ’יפס אחר כך, ווהו!)

אוקיי, השוקולד התקרמל לבסוף. עברתי לבלילה.

הכל הלך חלק, כביכול, אז אפיתי.

הכנסתי לתנור, אפיתי, הוצאתי. המתנתי שיתקרר. ניסיתי לנתק מהתבני–

אוי ואבוי, למה זה מבעבע ומתפרק ורגע, זה בצקי? או בלילתי? מה קורה שם?

טוב בסדר, אנסה לאפות את זה שוב. **ממתינה** **ממתינה** כן.. זה לא השתפר. בשיא הרצינות, למה זה מבעבע ככה? שמתי בטעות יותר חמאה ממה שהמתכון אמר?

בשורה התחתונה — מזעזע. מזוויע. פח אשפה.

מזל שהכנתי עוד קינוח לאותו הערב, ובמקרה – תראו איזו סגירת מעגל – הקינוח הזה היה המתכון שהכנתי בסופו של דבר לחודש הקרמל של מנטקה.

מיינד לחלוטין בלואן.

קיצור.

הייתי עצובה ורעת לבב, אבל החלטתי לא לוותר.

עברו כשבועיים, הכרזנו כבר על שוקולד לבן כחומר הגלם הבא של מנטקה, ואני יצאתי לקרב.

קרמלתי את השוקולד הלבן. על הפעם הראשונה, ת’נק יו ורי מאץ’. אני כבר מומחית.

הפחתתי את כמות הסוכר, כי הבראוניז הראשונים שלי יצאו מתוקים בטירוף (לאאאא עוגה שמבוססת לחלוטין על שוקולד לבן יצאה לך מתוקה, מור? מה הסיכוי?).

הפחתתי את כמות החמאה, כי הבראוניז הראשונים שלי יצאו כמו סיר טיגון. בקטע הכי רע שאפשר.

ולבסוף, השתמשתי בביצים גדולות ולא בינונית, כי הבראוניז הראשונים שלי התפרקו, וקיוויתי שביצים גדולות יותר ישמרו להם לשמור על המבנה. או משהו כזה.

טוב, אתם כבר יודעים שיש סוף טוב, נכון? אחרת לא היינו פה. רגע, יש מצב שאתם כבר לא פה? הלכתם? לחצתם על האיקס למעלה? אוף אתכם, זה הכי לא חברי.

אם מישהו מכם בכל זאת נשאר פה (אסף, צא מהבלוג! אסור לך לקרוא!), אספר לכם שהניסיון השני היה ממש מוצלח. הבראוניז התייצבו. ונחתכו. ויצאו טעימים. עדיין מאד מתוקים, אך טעימים.

היות שהפעם אשכרה יצאו לי בראוניז, ולא עיסה מתוקה וחמאתית, יכולתי לחתוך אותם לאצבעות ולצפות אותם בקצפת קפה, מה שהיה התכנון המקורי שלי אול אלונג.

וזה היה מרהיב:

הבראוניז המתוקים-מתוקים.

הקצפת המרירה-מרירה.

מישהו מאד רצה לראות איך הבראוניז נראים מקרוב. אבל סרב לטעום אותם. “אני לא אוהב קרמל!” אבל זה לא קרמל. “לא משנה, לא רוצה לטעום”. ווירדו.

ובכלל, אתם כבר יודעים כמה אני אוהבת שוקולד לבן וקפה ביחד. זה לחלוטין השוקולד-חמאת בוטנים החדש.

מה? מי אמר את זה? לא, אל תבינו לא נכון, חמאת בוטנים היא עדיין אהובתי הנצחית לנצח נצחים. רק אמרתי ש..

טוב, אין לי באמת איך לצאת מזה בשלום.

בקיצור, כל מה שרציתי לומר זה שעם קצת התמדה, וקצת פחות חמאה, גם קינוח מזעזע יכול להפוך ליצירת אמנות.

לאאאא לא נסחפתי בכלל. יצירת אמנות. תעופי על עצמך קצת, מור, למה לא.

טוב רגע, ברצינות שניה? אני יודעת ששבועות הוא הגבינה (איכס), אבל אולי תתנו הזדמנות גם למשהו פחות גבינתי? נניח בראוניז שוקולד לבן מקורמל ללא גלוטן עם קצפת קפה? אתם לא מבינים כמה זה טעים.

ואם אתם מחפשים עוד אופציות לבנות (או לבנות ברוחן), אתם יכולים לראות אם משהו משלל מתכוני השוקולד הלבן של משתתפי כ”חומר” מדברים אליכם. באופן אישי, יש שם כמה שמנהלים איתי שיחות מלב אל לב כבר כמה ימים…

אם לא הייתי חוששת להישמע כמו מתמודדת/שופטת בלתי נסבלת בריאליטי

בישול/אפיה/וואטאבר, אולי הייתי אומרת שזה הביס המושלם. אולי.

***

מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, אבל ערכתי בו כמה שינויים.

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס”מ. אני חתכתי ל-32 אצבעות – אתם יכולים לחתוך לקוביות קטנות יותר או ריבועים גדולים יותר, מה שמרגיש לכם נכון.

מצרכים:

200 ג’ שוקולד לבן

100 ג’ חמאה

1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

75 ג’ (1/2 כוס פחות 2 כפות) סוכר לבן

2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר

100 ג’ (כ-1/4 1 כוסות) שקדים טחונים

1/2 כפית מלח

250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה

2 כפות אבקת נס קפה (אני השתמשתי בטייסטרז צ’ויס)

10 ג’ (2 כפיות) סוכר לבן

שבבי שוקולד/ברס/פטל מיובש/בי פולן, לקישוט

אופן ההכנה:

1. מתחילים בקרמול השוקולד: מחממים תנור ל-110 מעלות.

2. מניחים שוקולד לבן בתבנית קטנה (עדיף לא ישירות בתבנית התנור). מקרמלים בתנור למשך 30-35 דקות, כאשר כל חמש-עשר דקות מערבבים מעט, עד לקבלת צבע קרמלי/דומה לזה של חמאת בוטנים.

3. מוציאים את השוקולד מהתנור ומעבירים לסיר או קערה חסינת אש. מניחים בצד.

4. מגבירים את חום התנור ל-170 מעלות. משמנים תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס”מ, או מרפדים בנייר אפיה.

5. מוסיפים חמאה לשוקולד הלבן המקורמל. מחממים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד להמסה מלאה וקבלת תערובת חלקה. מצננים מספר דקות. שימו לב: יכול להיות שתערובת השוקולד והחמאה תתפרק קצת אחרי שהיא תעמוד כמה דקות. אל דאגה, ערבוב קל של התערובת יהפוך אותה להיות חלקה שוב.

6. מערבבים סוכר ווניל לתוך תערובת השוקולד והחמאה.

7. טורפים ביצים בקערה קטנה. מוסיפים לתערובת ומערבבים היטב.

8. לבסוף מוסיפים שקדים טחונים ומלח, ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.

9. יוצקים לתבנית. אופים כ-25 דקות, עד להתייצבות המאפה. מצננים לגמרי.

10. חותכים את הבראוניז ל-32 אצבעות (או כל צורה/גודל שרוצים).

11. להכנת קצפת הקפה: מניחים שמנת מתוקה וקפה בסיר קטן. מבשלים יחד עד לקבלת שמנת בטעם קפה. מצננים.

12. מניחים שמנת קפה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וובלון ומקציפים לקצפת יציבה.

13. מעבירים לשק זילוף עם צנתר עגול/משונן. מזלפים מעט קצפת מעל אצבעות הבראוניז.

14. מקשטים בשבבי שוקולד/ברס/פטל מיובש/בי פולן, מה שזורם לכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:

תבטיחו לי שתנסו את הבראוניז האלה? אפילו אמא שלי אהבה אותם, והיא לא כזה אוהבת מתוק. או שוקולד. הייתי חושבת שאני מאומצת, אם לא הייתי ממש דומה לה.