מרק נוטלה שנמזג לצנצנת במערכה הראשונה… יורה במערכת האחרונה?
לא.. לא, זה לא נשמע נכון.
בואו ננסה שוב.
זוכרים שבסוף הפוסט הקודם, סיפרתי לכם שלקחתי את מרק הנוטלה הכושל שלי והפכתי אותו לקינוח מהמם בצנצנת?
אז אם תרשו לי לדייק, מה שקרה כשטעמתי את הקינוח ההוא – שכלל, למעשה, מלא שכבות של מוס נוטלה ושברי ביסקוויטים – הוא שהרגשתי כאילו אני אוכלת עוגת ביסקוויטים בצנצנת.
והרי עוגת ביסקווטים, מבחינתי, היא אחד מאבות המזון. הו, כמה התרגשתי כשגיליתי שאני יכולה להכין עוגת ביסקוויטים בצנצנת ולקחת אותה איתי לכל מקום. עוגת ביסקוויטים to go, האם תהיי הוולנטיין שלי???
(ראיתם איך הצלחתי לעשות מעבר חלק ונעים לעבר הוולנטיינז דיי?)
מיד הבנתי שהערת אגב בסוף פוסט אחר, בכלל על מיני מאפינס, לא מספיקה לי. צריך פוסט אמיתי, מתכון של ממש, לעוגת ביסקוויטים בצנצנת.
ואם כבר ולנטיינז, אז למה שלא נערבב שמחה בשמחה והשמנה בהשמנה…
ונכין יחדיו עוגת ביסקוויטים זוגית? רוצה לומר, שתי צנצנות, שתי עוגות ביסקוויטים, אחת כהה, אחת בהירה, מעין הומאז’ לקאפקייקס השוקו-וניל שהכנתי פעם, כשניצחתי את ולנטיינז דיי.
אז זה בדיוק מה שעשיתי.
מינוס החלק של עוגת ביסקוויטים.
אתם מבינים, למוס הנוטלה שהכנתי בטעות היה מרקם מאד מאד מאד דומה לקרם האינסטנט פודינג שעוגות ביסקוויטים בדרך כלל מכילות.
אבל אני לא רציתי להכין מוס נוטלה, כי לפני דקה וחצי פרסמתי מתכון עם נוטלה, ואני לא הפרנזטורית שלהם (הלוואי שנוטלה יהפכו אותי לפרזנטורית שלהם! לא, רגע, הלוואי שסקיפי יהפכו אותי לפרנזטורית* שלהם!).
*בהתחלה כתבתי בטעות “הלוואי שסקיפי יהפכו אותי לנוטלה שלהם”. אני לא בטוחה למה התכוונתי, אבל אני עומדת מאחורי החלום הזה.
אז החלטתי להכין מוס שוקולד מריר ומוס שוקולד לבן.
נחשו מה? זה בדיוק מה שעשיתי.
בצנצנת אחת: שכבות של מוס שוקולד מריר וקפה עם שברי פתי בר שוקו.
בצנצנת השניה: שכבות של מוס שוקולד לבן ווניל עם שברי פתי בר וניל.
וזה יצא מהמם וטעים וכיפי ונהדר…
אבל לא יצא לזה מרקם של עוגת ביסקוויטים.
ועל כן, אני מסרבת לקרוא למתכון הזה “עוגת ביסקוויטים בצנצנת”.
לכן ניאלץ להתפשר על “צנצנות מוס שוקולד וביסקוויטים זוגיות” — כמובן, היופי של המתכון הזה, מה שגאוני בו (וצנוע בי), הוא שאפשר לשחק איתו:
אפשר להכין צנצנת אחת לבנה ואחת חומה.
אפשר להכין שתיים מעורבות.
אפשר להוסיף מוס המריר ביסקוויטים בטעם וניל, ולמוס הלבן ביסקוויטים בטעם שוקולד.
ואפשר בכלל לאחד בין הצנצנות לתוך מגה צנצנת אחת ענקית, ולאכול הכל לבד. כי מי צריך ולנטיינז כשיש מוס שוקולד?
יואו, איזו עמוקה אני. נראה לי שמגיעה לי איזו צנצנת מוס שוקולד, לא?
***
צנצנות מוס שוקולד וביסקוויטים זוגיות
מקור המתכון: אלתורים וזה.
כמות: שני קינוחים אישיים די מכובדים. אפשר גם לאחד למגה קינוח אחד גדול, או לחילופין לחלק מנות קטנות יותר.
מצרכים:
250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה
25 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
1/4 כפית אבקת נס קפה
35 ג’ שוקולד לבן, קצוץ גס
1/4 כפית מחית וניל / 1/2 כפית תמצית וניל
3 יחידות פתי בר שוקולד
3 יחידות פתי בר וניל
ספרינקלז! (לא חובה)
אופן ההכנה:
1. מניחים 125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית עד לסף רתיחה.
2. בינתיים מניחים שוקולד מריר ואבקת נס קפה בקערה בינונית אחת, ושוקולד לבן ווניל בקערה בינונית שניה.
3. כאשר השמנת מתחילה לרתוח, יוצקים חצי ממנה לתוך כל קערת שוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים כל קערה לגנאש חלק ואחיד. מניחים את שתי הקערות בצד.
4. מניחים את שאר השמנת (125 מ”ל / 1/2 כוס) בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת במרקם יוגורט.
5. מקפלים חצי מהקצפת לתוך הגנאש המריר ואת השאר לתוך הגנאש הלבן.
6. בצנצנת אחת, מניחים מספר כפות של מוס שוקולד מריר. שוברים ביסקוויט שוקולד אחד לחתיכות גסות (זה ממש לא חייב להיות אחיד) ומפזרים מעל המוס. חוזרים על הפעולה עם שאר המוס והביסקוויטים, עד לקבלת ארבע שכבות מוס וביניהן שלוש שכבות של ביסקוויטים שבורים. אם רוצים, מפזרים מעט ספרינקלז/סוכריות כלשהן מלמעלה.
7. חוזרים על הפעולה עם המוס הלבן והפתי בר וניל בצנצנת השניה. מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אני חושבת שכבר כתבתי את כל האפשרויות לגוון בפוסט עצמו, לא? אופסי.
- אפשר, כמובן, לוותר על הקפה במוס המריר אם אתם לא בקטע.
- אפשר גם להמיר את אחד המוסים במוס שוקולד חלב. קיצור, זרמו.
אם כן, החיפוש לעוגת ביסקוויטים בצנצנת נמשך. וכן, אני יודעת שאני יכולה פשוט להכין קרם אינסטנט פודינג ולהכניס אותו לצנצנת, אבל מה כיף בזה?
תראו, תראו איזה עוזר צלם קטן וחמוד היה לי.
4 תגובות
נראה טעייםםםםםם ויפיפה!
ואני כל כך עייפה שאין סיכוי שאני מזיזה את עצמי לעשות משהו….
איך יש לך זמן עם תינוק ?!?!?
סופי שבוע, סופי שבוע, סופי שבוע 🙂
פתרת לי בעיה! במתכונים בהם ממיסים את השוקולד ומאחדים עם קצפת, מה שלא ניסיתי – לצנן את השוקולד, לערבב בשלבים, לבחוש באסרטיביות – תמיד נשארתי עם גושי שוקולד שהצטננו ומרקם לא מוצלח מלא פירורים.
איך לא חשבתי להפוך חלק מהשמנת לגנאש. כל כך פשוט. תודה!
ווהו, שמחתי לעזור 🙂