מה חדש, אתם שואלים?
הו, לא הרבה – מלחמה וזה. בקטנה. תחושה של סוף העולם. הכל רע ונורא ולא ממש משתפר.
ברמה האישית דווקא בסדר — יונתן התחיל כיתה א’. והתחיל להתחצף. ולחקות אותי. ורוב הזמן הוא כבר לא מרשה לי לצלם אותו. אז בגדול, יש לי טינאייג’ר בן שש וחצי.
עידו בטרום חובה. והוא חכם וחד וכריזמטי כרגיל. והוא חצוף מאי פעם: שואג עלינו והופך רהיטים וקורא לנו “חוספנים קטנים” ו”רוח של שממית” ויכול באותה הנשימה לומר לי שאני חצופה ויפה. כלומר, חסופה ויפה. בקיצור, כרגיל.
אה ונולדה לנו תינוקת (כבר-לא-כל-כך-)קטנה. הילי ונילי המתוקה. כלומר, הילי הדס (על שם סבתא הדסה האחת והיחידה). אבל בבטן קראו לה וניל, אז כמובן שהיא הילי ונילי.
והיום הילי בת חצי שנה.
וואו, עבר זמן מאז שכתבתי פה…
אתם מבינים, ההריון לא היה קל. הייתי עייפה וחלשה מאד. מאד מאד. למעשה, לפני שנה בדיוק – 30 בנובמבר 2022 – אסף ואני עמדנו בתור לצ’ק אין בנתב”ג, בדרך לונדון (זוכרים שפעם אפשר היה לטוס לחו”ל, לפני שהשמיים קרסו על כולנו?), ופתאום, באמצע הלילה, הרגשתי לא טוב. כל מה שהספקתי לומר לאסף זה “אני לא מרגישה טוב”. ואז, כמו בסצנה מסרט, פקחתי עיניים וגיליתי המולה גדולה מסביבי. מסתבר שהתעלפתי ונפלתי על הרצפה – עם הפנים קדימה, כמו דמות מצוירת! – באמצע שדה התעופה. תודה לך, גברת הילי שבשלב הזה עדיין היתה ונילי.
(מיותר לציין שלא טסנו ללונדון באותו הלילה. בסוף נסענו כמה שבועות אחר כך, מיד אחרי חג המולד, והיה כיף מאד, אבל עדיין הייתי עייפה וחלשה למדי)
בקיצור, במהלך ההריון לא היה לי כח להכין יותר מדי דברים, בטח לא לצלם ולכתוב עליהם. ומסוף מאי אני בחופשת לידה. חופשת לידה שכללה את אוגוסט עם שלושת הילדים בבית (כיף), את החגים וכמובן, את הסיוט המתמשך שהוא המלחמה הבאה עלינו לרעה.
בקיצור של הקיצור, תירוצים.
היו לי תכנונים — כמה תכנונים היו לי, וואו.
תכננתי להכין מאפינס במילוי קרם ורוד כלשהו (בהתחלה רציתי תותים, ואז נגמר החורף והתקרב האביב, אז פטל) וכך לספר לצוות שלי בעבודה על המחומדדת הקטנה בבטן שלי, ועל הדרך לפרסם פה פוסט שמבשר על הגעתה הקרבה.
הממ בעצם יש מצב שזה התכנון היחיד שהיה לי. פשוט חשבתי עליו כל כך הרבה זמן ולא הוצאתי לפועל, זה הרגיש כמו הרבה יותר תכנונים.
פשוט לא היה לי כח. הייתי עייפה וחלשה, כבר אמרתי?
ובכיינית. ומתרצת.
בקיצור, לא קרה.
ובינתיים הילי ונילי נולדה וחמדדה – וואי, כמה היא חמדדה. סליחה, עדיין מחמדדת. היא אחד משלושת הדברים הכי חמודים שנתקלתי בהם אי פעם. אובייקטיבית, ברור שאובייקטיבית.
רציתי להכין דברים אחרי שהיא נולדה. אבל לא יצא.
רציתי לכתוב כל מיני דברים, על כמה ילדה שלישית שונה מילד ראשון ושני, ואיך היא נאלצת להשתלב בתוך השגרה שלנו, אז זה הופך את זה לקצת יותר קל. אבל במקביל קשה, כי יש לה שני אחים גדולים אבל קטנים, והם אוהבים אותה אבל גם מקנאים וגם לא מבינים למה הם לא יכולים לדחוף את הפרצוף שלהם לתוך הפרצוף שלה. כל. הזמן.
רציתי ותכננתי, אבל לא יצא. והזמן עבר. ואז פתאום מלחמה, ומה קשור בכלל לכתוב פוסטים ורודים על תינוקות וקרם תותים?
אבל בסוף החלטתי שדי, אני צריכה לעשות עם עצמי משהו.
אז הכנתי מוס וניל לכבוד וניל-ניל-ניל הקטנה שלנו. וקישטתי אותו בגנאש שוקולד רובי, ורוד כמו התינוקת הוורודה שלי (מור שמתנגדת להסללה מגיל צעיר כבר לא פה, מור שמלבישה את התינוקת שלה בכל גווני הוורוד ושלל חצאיות טוטו איז אין דה האוס!). והוא נטול גלוטן, כי לגברת הילי בילי בכל זאת יש אח צליאקי שגם צריך לקבל יחס.
ולסיום, כתבתי כמה שטויות שלא באמת מעניינות אף אחד. תראו מה זה, כמו פעם.
אז לסיכום:
- הכל רע, כי מלחמה.
- בתוך כל הרע, יש בכל זאת קצת טוב. לטוב הפרטי שלי קוראים הילי.
- חזרתי (לפחות לפוסט אחד. נראה כמה זמן זה יחזיק).
יאללה, לכו לראות איפה עושים אנסבסקרייב לבלוג.
מצרכים
למוס
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1 כפית מחית וניל
קורט מלח
15 ג' (1/2 1 כפות) סוכר
1 ביצה גדולה
5 ג' (1/2 כף) קורנפלור
לגנאש
60 מ"ל (1/4 כוס) שמנת מתוקה
75 ג' שוקולד רובי
קורט מלח
הוראות הכנה
- מניחים שמנת מתוקה, וניל ומלח בסיר קטן. מבשלים על אש נמוכה-בינונית ומביאים לסף רתיחה.
- בינתיים מניחים סוכר וביצה בקערה בינונית. טורפים היטב למשך כדקה.
- מערבבים פנימה את הקורנפלור.
- כאשר השמנת מתחילה לבעבע, מוזגים מעל תערובת הביצה והסוכר, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת חלקה.
- מוזגים בחזרה לסיר ומבשלים על חום נמוך, תוך כדי ערבוב רציף, עד שהתערובת מסמיכה אך לא רותחת. אם יש לכם מדחום, אתם מכוונים ל-82-84 מעלות.
- יוצקים לקערה בינונית נקיה - אפשר ורצוי להעביר דרך מסננת. מניחים ניילון נצמד מעל פני הקרם ומעבירים למקרר למשך שעה-שעתיים.
- כאשר התערובת התקררה, מעבירים לקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית-גבוהה עד לקבלת מוס די יציב. היזהרו לא להקציף יותר מדי ולשבור את התערובת.
- מעבירים לכוסות הגשה ומעבירים למקרר.
- להכנת הגנאש: מניחים שמנת מתוקה, שוקולד ומלח בסיר קטן. מחממים על אש נמוכה עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. אם רוצים, אפשר לסנן לתוך קערה אחרת בסיום ההכנה (אצלי, נגיד, השוקולד לא לגמרי נמס, ורציתי לוודא שהגנאש חלק).
- מחלקים את הגנאש בין כוסות המוס. מצננים למשך ארבע שעות במקרר, או אפילו לילה שלם.
מקור המתכון: המוס מבוסס על המתכון הזה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- גילוי נאות: אני הכנתי כמות יותר גדולה של גנאש ממה שמופיע במתכון — הגנאש שלי יצא גם עבה מדי וגם טראפלי מדי. במתכון הקטנתי את כמות השוקולד מ-150 גרם ל-75 גרם כדי לקבל גנאש יותר נוזלי שגם יעטר את המוס בשכבה מאד דקה, אחרת הטעם שלו משתלט יותר מדי.
- בכלל, יש קטע מגניב לרובי – גם בצבע, גם בטעם – אבל אני די בטוחה שהמוס יעבוד טוב (אולי אפילו יותר טוב) עם גנאש שוקולד מריר/חלב.
- אני הכנתי שלושה קינוחים — בכל כוס כ-70 גרם מוס וכ-50 גרם גנאש (מזכירה שהכנתי כמות גדולה יותר של גנאש ממה שמופיע במתכון הסופי). אפשר להכין ארבע או אפילו שש כוסות שמכילות פחות מוס וגנאש כל אחת.
- אפשר גם להכפיל כמויות ולקבל כמות גדולה יותר של קינוחים.
- ללא גלוטן: שימו לב שאם דואגים להשתמש בקורנפלור ושוקולד מתאימים, מדובר בקינוח שהוא נטול גלוטן. התרגשויות!
- פרווה/טבעוני: משערת שאפשר לעשות התאמות לשמנת צמחית/קרם קוקוס, אבל לא ניסיתי – מה גם שהשימוש בביצה הופך את המוס ללא טבעוני – אז הייתי מוותרת והולכת על מתכון אחר.
6 תגובות
איזה כיף שחזרת! התגעגעתי.
מזל טוב על הילי ונילי המתוקה. אין כמו להלביש את הנסיכות בורוד. מעניין כמה זמן היא תזרום עם זה… אצלי הגדולה מהר מאוד התחילה לדרוש מכנסיים ואחר כך שמלות…
והשוקולד של הסנדוויץ’ דרשה רק שמלות והכל ורוד .. היה מושלם.
אני לא מאמינה שאפילו התעלפת מצחיק… מקווה שזה היה פחות טראומתי ממה שזה נשמע ..
והמוס נראה פצצה בדיוק בזמן לחג השמן והקלוריות 😁
תודה!
כן, אשכרה התעלפתי מצחיק.. בזמן אמת היה מעט טראומתי. היום אני כבר צוחקת על זה 😉
היי מור, ראשית מזל טוב, שמחה שהכל עבר בשלום וכולם מרגישים בטוב. שנית, תודה על כל המתכונים, חסרת בנוף הקונדיטורי מאוד. אחרו חביב, האם ניתן להחליף בהכנת המוס את הקורנפלור בקמח (ישנם אלרגיים לתירס על כל תוצרותיו, לצערי). תודה ותשמרי על הילי ונילי.
היי, תודה רבה!
לדעתי לא אמורה להיות בעיה להשתמש בקמח 🙂
טוב לקרוא אותך
מראה שהעולם ממשיך לנוע
תמיד מעלה חיוך! ונראה טעים ומזל טוב!!!
תודה רבה!