מאז שאסף ואני גרים ביחד, כמעט תמיד יש לו משהו טעים בבית. בראוניז במקפיא, עוגת שוקולד במקרר. אם מתחשק לו משהו טעים בערב, לפעמים גם על הבוקר, אני כמעט תמיד דואגת שיהיה משהו במטבח.
אבל לפעמים קורה שאין. במיוחד מאז שיש ליצנים בבית. בתקופות שיונתן לא נרדם בערב (נגיד, עכשיו כשהוא חזר לגן וגם השנ”צ הנורא חזר לחיינו).. בתקופות שעידו לא ישן כל היום (נגיד, בכל החצי השני של חופשת הלידה שלי).. בתקופות כאלה, לא תמיד יש לי חשק – עזבו חשק, לא תמיד יש לי זמן – להכין לו משהו.
לפעמים, כשבכל זאת יש לנו קצת שקט בערב, אני מכינה לו זריז בראוני בספל. בפעמים אחרות, בעיקר כשהוא מפרגן לי כמה דקות פנויות בסוף השבוע, כלומר הוא מסתגר עם הילדים בחדר המשחקים ונותן לי לנוח, אני מנצלת חלק מזמן המנוחה הזה כדי לפרגן לו בחזרה: אני מכינה לו מוס שוקולד.
בעקרון, זה המוס הכי קל בעולם: ממיסים שוקולד וחלב. מקציפים שמנת. מקפלים, מעבירים לכוסות/צנצנות/ישירות לפה שלכם — ומקררים. אלא אם העברתם כבר לפה שלכם, במקרה הזה אין צורך שתכניסו את עצמכם במקרר. אני צריכה לכתוב את זה בהערות בסוף, או שתזכרו?
בכל אופן, זה מוס שמכינים באמת באמת בכמה דקות. לרוב אני כן “משקיעה” קצת, מקציפה עוד טיפה שמנת ומזלפת/יוצקת מעל, לפעמים גם מרסקת פנימה ביסקוויטים או עוגיות, מקשטת בעוד שוקולד, כל מיני דברים כאלה.
זה מה שיפה במוס הזה — הוא הכי בסיסי שיש, אבל אפשר לשדרג אותו במגוון דרכים (המלצה שלי, וזו כמעט תמיד ההמלצה שלי כשמכינים משהו עם שוקולד: הוסיפו חצי כפית נס קפה או אספרסו לשוקולד. טעים לאללה). הנה, קחו למשל את המוסים שהכנתי ממש השבוע, כדי לצלם לפוסט.
חשבתי וחשבתי איך להכין את המוס בצורה מיוחדת, מעניינת, שונה. ואז הבנתי שבעצם אני לא רוצה את זה. אני רוצה לפרסם את המתכון הפשוט והנקי, בלי בלאגנים. אפילו בלי הקפה שהזכרתי בפסקה הקודמת. רק מוס, קצפת וניל מעל. זהו.
הכנתי. צילמתי. הייתי מאד לא מרוצה מהתמונות, אבל זה לא העניין. טעמתי שתי כפיות בעצמי ואז נתתי לאסף לטעום.
—————
“טעים ממש. עשית משהו שונה?”
לא לא, ממש לא, להיפך! השתדלתי לא לעשות שום דבר משהו חריג!
“את בטוחה? סתם אולי שוקולד חלב? נוטלה? זה מרגיש מתוק יותר מהרגיל.”
אה! כן! השתמשתי בחלב אורז ואגוזי לוז, לא חלב רגיל.
—————
בשלב הזה חיוך של נצחון התפשט על פניו של אסף, שבזמן האחרון מתגלה כבעל בלוטות טעם מטורפות ממש. הוא שם לב להכל!
אז כן, אפילו סוג החלב שמשתמשים בו יכול להשפיע על הטעם. מבינים כמה המוס הזה מגוון?
עכשיו תגידו לי אתם, זה לא פתרון טוב לימים של “בא לי משהו טעים, אבל אין שום דבר טעים בבית, ואין לי זמן או כח או זמן וכח להכין משהו מורכב”?
אם עניתם “לא”, אני חושבת שאתם לא יכולים להיות חברים של אסף. סורי. הפסד שלכם, הוא גבוה ומגיע לדברים גבוהים ויש לו אחלה בלוטות מטורפות. אה, הוא גם עושה כביסה. oh well, מאוחר מדי, כאמור – הפסד שלכם.
מצרכים
200 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
1/4 כפית מלח
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
לקצפת וניל
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
5 ג' (1/2 כף) אבקת סוכר
פצפוצי שוקולד, לקישוט
הוראות הכנה
- מניחים שוקולד מריר, חלב ומלח בסיר גדול. מבשלים, תוך כדי ערבוב, עד להמסה מלאה שוקולד וקבלת קרם שוקולדי חלק. מניחים בצד.
- מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים עד לקבלת קצפת רכה במרקם יוגורט.
- מקפלים את הקצפת לתוך תערובת השוקולד, עד לקבלת מוס חלק ואחיד.
- יוצקים לכוסות הגשה.
- להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה, וניל ואבקת סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה מאד, אם רוצים לזלף, או סתם יציבה, אם רוצים פשוט להניח את הקצפת מעל המוס (כפי שאני עשיתי הפעם).
- מזלפים/יוצקים את הקצפת מעל המוס המחולק לכוסות.
- אם רוצים, מפזרים פצפוצי שוקולד מעל. שומרים, כמובן, במקרר -- רצוי לכסות את הכוסות.
מקור המתכון: המתכון הזה, עם כמה שינויי מידות שלי
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אני הכנתי חמישה קינוחים — כל אחד הורכב מכ-100 גרם מוס וכ-20 גרם קצפת. מדובר במנות מאד גדולות ואפשר, כמובן, לחלק ליותר מנות. אבל אם עושים את זה, הייתי אולי ממליצה להכין כמות כפולה של קצפת, אחרת תהיה מעט מאד קצפת לכל מנה.
- כשאני לא מכינה את המוס במטרה לצלם אותו, אני לרוב משתמשת בצנצנות קטנות-בינוניות. הן שקופות, אז עדיין רואים את השכבות דרכן, ויש להן מכסה, כך שהקינוחים לא נשארים פתוחים וחשופים במקרר, בניגוד למה שקורה אם משתמשים בכוסות.
- כפי שציינתי בפוסט עצמו, יש בערך אינסוף דברים שאפשר להוסיף ו/או לשנות במתכון: אפשר להוסיף טעמים למוס (1/2 כפית נס קפה או אספרסו? 1 כף חמאת בוטנים? חופן שוקולד צ’יפס כדי להוסיף מרקם מעניין?) ו/או לקצפת (קפה? חמאת בוטנים? שוקולד צ’יפס?). אפשר לפורר ביסקוויטים או עוגיות בין השכבות, או להשקיע קצת יותר ולהכין פירורי בצק (חמאה, סוכר, קמח, אולי קצת קינמון ובום! אתם מסודרים). במקום מלא מוס ומעליו קצפת, אפשר להכין כמה שכבות – מוס, קצפת, מוס, קצפת. אם יש אלמנט עוגייתי/פירורי, אפשר להוסיף גם שכבות שלו. בקיצור, השמיים הם הגבול.
- אה פירות! אפשר לקשט עם תותים או דובדבדבנים או פטל, אפילו לזרוק איזו בננה מקורמלת פנימה.
- טוב, הבנתם. מגוון. די. אכלתי את הראש.
- יאללה, יש לי מתכון לפסח חודש אחרי החג. אני הולכת להתחיל לעבוד על מתכונים לעוגות גבינה לשבועות, בטח אצליח לפרסם באזור אוגוסט-ספטמבר, לקראת ראש השנה.