חיתוכיות שוקולד צ’יפס טבעוניות

לפני חודש וקצת, שלושה שבועות לתוך סגר הקורונה, התחשק לי להכין – טוב בסדר, התחשק לי לאכול – חיתוכיות שוקולד צ’יפס.

לא עוגיות שוקולד צ’יפס. חיתוכיות.

טוב, האמת היא שכבר תקופה ארוכה בא לי בכלל להכין עוגת שוקולד צ’יפס טובה, אבל בפעם הראשונה (והיחידה, בינתיים) שניסיתי להכין את עוגת השוקולד צ’יפס של אמא שלי, היא יצאה בינונית בקושי. אולי זה קשור לזה שהמתכון שהיא צילמה לי ממחברת המתכונים שלה כתוב כולו לפי יחידת המידה ההגיונית, גביע אשל.

2 גביעי אשל (ריקים) מלאים בסוכר

1/2 2 גביעי אשל (ריקים) עם קמח

וכמובן, גביע אשל. אחרת איך בכלל נוכל להשתמש בגביע אשל (ריק) ככוס מדידה?

אולי זה גם קשור לזה שניסיתי להכין את אותו המתכון… בלי אשל. כי מבחינתי, לאשל יש תפקיד אחד בחיים האלה – תפקיד אחד, יחיד ומיוחד: סופגניות אשל. זהו. הוא לא שייך לשום מקום אחר (לכולם כבר ברור שבסוף אכין את העוגה של אמא עם אשל, היא תהיה מדהימה ואני אחזור עם זנב בין הרגליים השמנמנות שלי, נכון?).

אגב, איזה מזל שבמתכון מובהר פעם אחר פעם שגביע האשל בו צריך למדוד את הסוכר והקמח הוא פם פם פם ריק, נכון? אחרת אולי בטעות הייתי לוקחת גביע מפוצץ אשל ודוחסת פנימה סוכר. ואחר כך גם קמח.

אוי, זה דווקא רעיון טוב למתכון! עוגת שוקולד צ’יפס בגביע אשל. זה יוכל להיות הבראוני בספל הבא!!

בכל אופן, על מה דיברתי?

אה כן, חיתוכיות. לא עוגה עם גביעי אשל מלאים וריקים, כי אם חיתוכיות.

אז מה מכינים? איך מכינים? ומי האנשים שפשוט מחזיקים בבית גביעי אשל סתם כך, בשביל הכיף שלהם? אלה המחשבות שעברו לי בראש.

חשבתי וחשבתי, ופתאום נזכרתי בעוגיות השוקולד צ’יפס הטבעוניות שלי. הן קלות, הן טעימות, מכינים אותן בעשר דקות, אם אתם איטיים. בום.

כמה שינויים קלים, וטה דה! חיתוכיות.

רק ש… כנראה לא אפיתי אותן מספיק. אסף טעם ולא התלהב, בלשון המעטה. אני טעמתי וממש ניסיתי לשכנע את עצמי שאני אוהבת את המראה המעוך ואת טעם בצק העוגיות הנא.

רואים פה כמה זה אואי גואי?

למרבה השמחה, פסח הגיע ואיתו שלל מתכונים כשל”פיים כאלה ואחרים. בזמן הזה, חשבתי לעצמי והגעתי למסקנה שאני צריכה להיות חזקה. למרות הרצון שלי לפרסם את החיתוכיות בהקדם האפשרי, למרות הבקשות למתכון באינסטגרם (אני יודעת שיש רק בקשה אחת בתמונה הזו, אבל בסטורי היו עוד, טוב? אני לא סתם בשגעון גדלות פה), אני צריכה להכין אותן שוב. ולאפות כמה דקות יותר.

אז עשיתי את זה. והו, כמה טוב שעשיתי את זה.

אסף עדיין לא עף. “זה נחמד. אפשר לאכול את זה.” תודה באמת, חבוב. אין על המחמאות שלך. אבל מה אסף מבין, הוא אוהב מוסים וקרמים ועניינים.

אני? אני בחורה פשוטה. תנו לי חיתוכיות שוקולד צ’יפס רגילות, יומיומיות, “סתמיות” אפילו, ואני מרוצה. וכיף לי. וטעים לי.

ו… אני הולכת לחסל את כל התבנית לבד, נכון?

סתם סתם, אסף אכל איזה שתי קוביות. כי “אפשר לאכול את זה”*. ונתתי שתיים להורים שלי כשהם ביקרו פה הבוקר. איזה כיף שאפשר לפגוש שוב את ההורים!

*אני אפילו לא בטוחה שזה הציטוט המדויק של מה שהוא אמר, אבל מה אכפת לי לעשות לו שיימינג קבל עם ו-וורדפרס? שיתמודד עם מה שהוא התחתן איתו.

מור לפני חודש וקצת, שלושה שבועות לתוך סגר הקורונה, התחשק לי להכין – טוב בסדר, התחשק לי לאכול – חיתוכיות שוקולד צ’יפס. לא עוגיות שוקולד צ’יפס. חיתוכיות. טוב, האמת… חיתוכיות, קוביות, אצבעות וכו' חיתוכיות שוקולד צ’יפס טבעוניות European הדפס

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 4.2/5

( 10 הצביעו )

מצרכים

300 ג' (2 כוסות + 2 כפות) קמח לבן

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון טחון

1/2 כפית מלח

175 ג' שוקולד צ'יפס/שוקולד מריר קצוץ

100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן

60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה

60 מ"ל (1/4 כוס) שמן קוקוס מומס

60 מ"ל (1/4 כוס) שמן זית

1 כפית תמצית וניל

120 מ"ל (1/2 כוס) מים/חלב (אני השתמשתי בחלב קשיו בפעם אחת ובחלב אורז ואגוזי לוז בפעם אחרת)

הוראות הכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית אפיה בנייר אפיה ומשמנים קלות.
2. מניחים קמח, אבקת אפיה, קינמון, מלח ו-150 גרם שוקולד בקערה בינונית. מערבבים.
3. מוסיפים שני סוגי סוכר, שני סוגי שמן, וניל ומים/חלב. מערבבים היטב עד לקבלת בצק אחיד.
4. מעבירים לתבנית ומשטחים לשכבה אחידה עם הידיים.
5. מפזרים את שאר השוקולד (25 גרם) מעל הבצק.
6. אופים 30-35 דקות, עד שהמאפה מזהיב ומתייצב.
7. מצננים לגמרי וחותכים לקובית -- 16 גדולות או 64 קטנות. אפשר גם ל-32 אצבעות בינוניות. שומרים בקופסא אטומה.

מקור המתכון: התבססתי על עוגיות השוקולד צ’יפס הטבעוניות שלי, עם שינויים קלים

הערות/תוספות/שדרוגים:

• אני השתמשתי בשילוב של שוקולד מריר ושוקולד חלב, אבל כמובן שאם רוצים שהחיתוכיות תהיינה טבעוניות, צריך להשתמש רק במריר.
• אפשר להשתמש רק בשמן קוקוס, רק בשמן זית או לחלופין בשמן קנולה.