כשזה מגיע לגבינה, אם עדיין לא הבנתם, אני קצת הולכת לאיבוד. זה לא אזור הנוחות שלי.
זה לא האזור הטעים שלי.
אבל שבועות תכף פה, וקיבלתי כמה אתגרים גבינתיים.
למרבה השמחה, יש לי את אסף. הוא מאד שימושי בהגעה לדברים גבוהים, עשיית ותליית כביסה, והצעת רעיונות לקינוחים גבינתיים.
(טוב, הוא מועיל בעוד דבר אחד או שניים, אבל זה לא פוסט הלל לאסף. אנחנו לא רוצים להרים לו יותר מדי, שלא יעלה לו, אוקיי?)
בקיצור.
אסף, מה אני יכולה להכין עם מסקרפונה?
“תכיני עוגת גבינה ושוקולד, קרמית כזאת.”
נגיד כזאת?
“כן, כזאת. מעולה. עכשיו תכיני לי אותה פעם בשבוע, עד שיימאס לי.”
אוקיי. התינוק בוכה, לך תרגיע אותו.
…
אסף, יש לך רעיון לעוד משהו גבינתי? לא שוקולד הפעם. אולי משהו ללא אפיה.
“אני חושב שאת צריכה ללכת על משהו לימוני. גבינה ולימון עובד ביחד, לא? יש קטע כזה.”
בהחלט! אוקיי אוקיי, גבינה ולימון. אולי מוס גבינה ווניל עם קרד לימון? כקינוחים אישיים?
“לגמרי. מה שתגידי.”
בשלב הזה הנחתי לו לנפשו ושחררתי אותו לעשות מה שבא לו*, והמשכתי לחשוב על הקינוח שלי.
*לעשות מה שבא לו = לטפל בתינוק שהיה חולה באותו הזמן. איזה כיף!
אז מוס גבינה ווניל. קרד לימון. קינוחים אישיים. אוקיי, אוקיי.
אולי בסיס של ביסקוויטים?
רגע, אבל כבר הכנתי עוגת גבינה עם ביסקוויטים.
מה לגבי איזה שטרויזל כיפי כזה?
אבל אז זה הורס את כל כיוון ה”ללא אפיה” שלי.
טוב נו, נזרום. נאלתר.
אז אלתרתי שיבולת שועל וחמאה ושוקולד לבן.
פתאום נבהלתי שאולי זה לא מתוק מספיק – כי כידוע, זה הפיצ’ר העיקרי של שוקולד לבן, לא מתוק מספיק – והוספתי קצת סוכר. חום. חום כהה.
שיבולת שועל וסוכר חום כהה? בייסיקלי, הכנתי חטיף אנרגיה.
בריאות!!
בכל אופן.
ערבבתי. הקצפתי. הקצפתי. בישלתי.
חילקתי למנות ושלחתי למקרר.
אחרי זמנים מסוימים, דחפתי כוסית קינוח אחת, קטנה, חמודה כזאת לאסף —
קח. תטעם. אני צריכה לדעת אם זה טעים, ואני לא רוצה לטעום.
לשמחתי, עוד אחד הדברים שאסף טוב בהם הוא לאכול מתוקים, אז הוא שיתף פעולה:
“טעים. מתוק. חמוץ. אהבתי. אהבתי!”
טוב, אולי זו פרפראזה על דבריו, אבל בחיי שזו היתה רוח הדברים.
הוא אמר שזה בדיוק מה שהוא חשב עליו, עם הרעיון הגבינתי-ונילי וקצת לימוני-חמצמץ שלו.
לסיכום, הוא זכה בקינוח טעים והיה מאושר.
אני הכנתי קינוח טעים והייתי מאושר.
יונתן לא זכה לטעום מהקינוח ועל כן לא היה מאושר.
היי, זה בסך הכל היה אקט חינוכי ולימודי: לא הכל מסתדר בחיים, יונתן. למד להתמודד עם אכזבות.
השטאג אם השנה, כאילו דא.
***
קינוח מוס גבינה ווניל עם קרד לימון
מקור המתכון: את מוס הגבינה-וניל ביססתי על עוגת הביסקוויטים של קרין גורן שפורסמה ב“על השולחן”. הקרד נלקח מפה.
כמות: לי יצאו 28 כוסות קטנות; הכמות תשתנה לפי גודל המנה.
מצרכים:
לקרד לימון
150 ג’ (3/4 כוס) סוכר לבן
זסט מלימון אחד
50 ג’ חמאה רכה
2 ביצים גדולות
60 מ”ל (1/4 כוס) מיץ לימון (לימון אחד, גג שניים, יספיקו לזה)
קורט מלח
לבסיס שיבולת שועל
50 ג’ חמאה
100 ג’ (1 כוס) שיבולת שועל (אני השתמשתי בשלמה, אפשר גם אינסטנט אם מעדיפים)
15 ג’ (1 כף) סוכר חום כהה
30 ג’ שוקולד לבן קצוץ/שוקולד צ’יפס לבן
למוס גבינה ווניל
250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה
80 ג’ (1 חפיסה) אינסטנט פודינג וניל אמיתי של מאסטר שף
240 מ”ל (1 כוס) חלב
250 ג’ גבינה לבנה 9% שומן
לקישוט
20 ג’ (2 כפות) שיבולת שועל שלמה (או אינסטנט)
20 ג’ שוקולד לבן קצוץ/שוקולד צ’יפס לבן
אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקרד: מערבבים סוכר וזסט לימון בקערה.
2. מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך שתיים-שלוש דקות.
3. מוסיפים סוכר לימוני ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, תוך כדי ערבוב, כאשר ממתינים להיטמעות מלאה של הביצה הראשונה לפני הוספת השניה.
5. מוסיפים מיץ לימון ומלח. ממשיכים לערבב עד לקבלת תערובת אחידה (אל תיבהלו אם היא נראית מפורקת בשלב זה, זה יסתדר בהמשך).
6. יוצקים את תכולת הקערה לסיר קטן. מבשלים על אש בינונית עד להסמכה, בערך שמונה-עשר דקות, תוך כדי בחישה מתמדת, עד להסמכה. ממשיכים לבשל עוד כדקה, כאשר הקרד מתחיל לבעבע קלות, תוך כדי ערבוב.
7. מסירים מהאש, מסננים לתוך קערה, מניחים ניילון נצמד על פני הקרד ומעבירים למקרר לצינון מלא, משהו כמו שעה-שעתיים.
8. בינתיים עוברים להכנת הבסיס: ממיסים חמאה בסיר קטן.
9. מוסיפים שיבולת שועל וסוכר חום, וממשיכים לחמם על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת אחידה.
10. מוסיפים שוקולד לבן ומחממים עוד דקה-שתיים, תוך כדי ערבוב, עד שהשוקולד נמס בחלקו (אבל זה ממש בסדר אם לא הכל נמס). מסירים מהאש.
11. מחלקים את התערובת בין כוסות ההגשה (אני הנחתי בערך כפית אחת בכל כוס). מניחים בצד.
12. להכנת המוס: מניחים מתוקה, אינסטנט פודינג וחלב בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב, על מהירות גבוהה, עד לקבלת קרם יציב.
13. מקפלים את הגבינה לתוך הקצפת, עד לקבלת קרם אחיד במרקם מוס.
14. מעבירים את המוס לשק זילוף ומחלקים בין כוסות ההגשה – אני זילפתי 20-25 גרם בכל כוס. מצננים כחצי שעה-שעה.
15. מחלקים את הקרד המוכן בין כוסות ההגשה.
16. אם רוצים, מערבבים שיבולת שועל ושוקולד לבן, ומפזרים מעט מעל כל קינוח.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- ממש לא חובה לזלף את המוס, אני פשוט מצאתי שזו הדרך הכי נוחה מבחינתי לחלק אותו לכוסות מבלי לעשות בלאגן ולטנף את כל העולם.
- כנ”ל לגבי הקרד — העברתי לשקית זילוף קטנה וזילפתי אותו מעל המוס, אבל אפשר להשתמש בכפית, אם מעדיפים.
- וכן, בתמונות הכנתי קודם את המוס והבסיס ורק אחר כך את הקרד, אבל זה רק כי לא היו לי לימונים בבית כשהתחלתי לעבוד, אז אל תתייחסו, בבקשה.
פוסט זה נכתב בשיתוף פעולה עם מאסטר שף – יש להם אינסטנט פודינג חדש וונילי במיוחד, עם נקודות שחורות והכל!! התרגשויות!
2 תגובות
נראה ונשמע כה טעים!
מדהים מדהים! כל הכבוד!