טארט שוקולד מריר מריר מריר

ולנטיינז, ולנטיינז, חג יפה כל כ–

אה, זה לא החג הזה, נכון?

הממ.

ולנטיין קטן שלי, אולי תרקוד איתי?

לא.. לא, גם לא.

אה נכון, ולנטיינז! זה החג הזה עם כל האדום והוורוד והלבבות והצורך המוזר הזה לצאת למסעדה יקרה מדי ולקנות לבן/בת הזוג שלכם מתנה מטופשת ומיותרת, או לפחות פרחים, או שוקולד, או פרחים ושוקולד – הכל הכל בשם האהבה.

סליחה, בשם ה-love. כי ולנטיינז זה של הגויים, לנו יש את ט”ו באב העברי שלנו, נכון? האאאאא*!!

*דמיינו אותי מניפה את ידי א לה רוזי המסמררת (תודו שלא ידעתם שקוראים לה ככה) או האמוג’י של היד השרירית, תוך כדי צעקות “האאאאא”. אוקיי? אוקיי.

הבהלתי אתכם קצת (הרבה)? סליחה. אני מתנצלת. פשוט ככה המח שלי עובד בשוטף, אז דמיינו מה קורה לי כשאני בבית עם מעט מאד שעות שינה כל לילה, ובמקביל עם ילדון בן שנה ושבעה חודשים (ויום) ועם צעצוע בן שלושה שבועות (בדיוק! היום!).. ובעיקר עם בעל שאוהב מאד שוקולד, אז לא אכפת לו אם זה ולנטיינז או חנוכה או פורים, ומה זה משנה שהתינוק מיילל עכשיו – הוא צריך שיהיה לו משהו טעים במקרר, למען השם!

טוב, ייתכן ששיקרתי מעט. האמת היא שאסף ממש לא לחץ/לוחץ עלי להכין לו שום דבר, בסוף השבוע אחרי שילדתי הוא אפילו עשה מעשה בלתי נסלח וקנה לעצמו שתי עוגות הבית. עוגות הבית! כי לא היה לו שום דבר טעים לאכול, ואני בדיוק דגמנתי בשבוע האופנה של בית החולים את הפריט החם ביותר לעונת החורף הזו, כתונת הנקה ענקית בצבע של נזלת.

ולזכותו ייאמר שהוא אפילו שאל אותי אם זה יהיה בסדר שהוא יקנה הביתה עוגת הביתה או שתיים, אם זה לא יעליב אותי או משהו כזה (זה לא) (אבל כן נעלבתי קצת בשביל הקיבה של אסף). אבל עדיין.. אתם מבינים שהייתי חייבת להכין לו משהו טעים ברגע שחזרתי הביתה, נכון? איזו מין אשה אהיה אם אתן לבעלי לחיות על עוגות מהסופר? איך אוכל להסתכל על עצמי במראה? איך אביט בעיניהם הזכות והתמימות (אם כי מאד שובבות) של ילדיי?

אז הכנתי לו מוס שוקולד ולחם בננות (אוקיי, זה היה קצת בשבילי) (אבל התוספת של השוקולד צ’יפס היתה בשבילו) וגם ופלים במחבת הוופלים החדש והקטנטן והמהמם שלי… ואז נזכרתי שעוד רגע ולנטיינז, החג הזה עם כל האדום והוורוד והדביקי —

לכן ניצלתי את שעות הנמנום של התינוק (איזה כיפי השלב הזה כשהם בני שבוע-שבועיים ואשכרה ישנים – לפעמים – שעתיים-שלוש ברצף במהלך היום, נכון?) והכנתי לו טארט שוקולד מריר מריר מריר, כלומר טארט עם שלוש שכבות של שוקולד מריר, ואפילו עיטרתי אותו בלב אדום קטן (הוא נראה ורוד בתמונות, אבל במציאות הוא יותר אדמדם, סמכו עלי).

אה ו.. אולי הבנתם בין השורות שגדלה לנו המשפחה? לשמחת כולנו, אני לא אדם של לבבות ואהבה ורגשות, אז אני לא אשתפך פה על זה שאת הוולנטיינז שלי השנה אני מבלה עם שני הילדים הכי חמודים (אובייקטיבית) בהיסטוריה של העולם (ועם אבא שלהם, שהוא גם די סבבה, בסך הכל).

רק אספר לכם שכפי שכבר ציינתי, לפני שלושה שבועות בדיוק נולד לנו עידו מיכאל, או כפי שיונתן קורא לו, ובעקבותיו גם אני: דוֹדוֹ. יום לפני התאריך המשוער שלי, ביום חמאת הבוטנים הלאומי של ארה”ב* (ילד טוב של אמא, נחש מי הולך לקבל את כל הירושה**!!!), הוא החליט שנמאס לו להיות בבטן, והגיע הזמן לראות עולם, בטח כשסוף סוף היה יום שמשי, אחרי הרבה יותר מדי ימים של קור וגשם.

*מי ממציא את כל הימים האלה? לא יודעת! ולמה אחר כך כל מיני אנשים מחליטים לקחת כל מיני ימי X לאומיים של ארה”ב ולקרוא להם “ימי ה-X הבינלאומיים”? לא יודעת 2!

**סתם סתם. יונתן נולד ביום הצ’יפס הלאומי, שזה א) גם יום מגניב ו-ב) באופן אירוני, היה דווקא שם הבטן של עידו..

אז בגדול, שני ילדים זה אממ לא קל. לא קל בכלל. אבל כל כך חמוד, במיוחד כשיונתן שומע את אח שלו מצייץ פתאום, צועק “נוֹ!” (תינוק) ורץ להביא לו את ה”מימי” (שמיכה) שלו. וכמובן, כשהוא מלטף לו את היד ונותן לו נשיקה בגב. מאד חמוד. מאד.

אבל הבטחתי לא להשתפך, ואתם בכלל צריכים ללכת להכין בצק ולהמס שוקולד ולהקציף שמנת. קדימה, צ’ופ צ’ופ.

ושיהיה לכם love שמח!

***

מקור המתכון: הקלתית מבוססת על הטארט הזה, שכבת המוס על זה.

כמות: תבנית פאי בקוטר 22 ס”מ וגובה 3 ס”מ. אפשר להכין גם בתבנית בקוטר 20 ס”מ.

מצרכים:

70 ג’ חמאה קרה, חתוכה לקוביות

30 ג’ (3 כפות) אבקת סוכר

120 ג’ (1 כוס פחות 2 כפות) קמח לבן

1/4 כפית מלח

15 מ”ל (1 כף) שמנת מתוקה

75 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

1 כף פולי קקאו גרוסים

100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

60 מ”ל (1/4 כוס) חלב

1 כף גדושה ממרח פרלינה (לא חובה)

125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

חופן פצפוצי שוקולד (של דה רויטרס, או אחרים) (לא חובה)

100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

אופן ההכנה:

1. מתחילים בהכנת הקלתית: מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח ומלח בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומעבדים למשך דקות, עד לקבלת תערובת פירורית: מתחילים במהירות נמוכה, על מנת שהקמח לא יעוף לכל עבר, ומגבירים בהדרגה למהירות בינונית.

2. מוסיפים שמנת מתוקה ומערבבים עד לקבלת גושי בצק גדולים.

3. מעבדים את הבצק ידנית לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר למשך כשעה.

4. כשהבצק מוכן לרידוד, מחממים תנור ל-210 מעלות.

5. מניחים את דיסק הבצק בין שני ניירות אפיה ומרדדים לעיגול גדול, עד לקבלת משטח גדול מספיק לכיסוי התבנית, כולל הדפנות.

6. מעבירים את עיגול הבצק לתבנית או רינג, מהדים ומדקקים את הדפנות.

7. דוקרים את הקלתית במזלג ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.

8. מניחים את התבנית בתנור ומיד מנמיכים את החום ל-170 מעלות. אופים למשך 20-25 דקות (אני אפיתי 23 דקות), עד שהבצק מזהיב קלות. מצננים.

9. לשכבת השוקולד הראשונה: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.

10. מוסיפים פולי קקאו גרוסים ומערבבים.

11. יוצקים את השוקולד המומס מעל הקלתית ומיישרים לשכבה אחידה בעזרת לקקן או פלטה קטנה. מצננים במקרר.

12. לשכבת השוקולד השניה: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.

13. בינתיים, מניחים חלב בסיר קטן ומביאים לסף רתיחה.

14. כאשר החלב מתחיל לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. מוסיפים מחית פרלינה ומערבבים את הכל ביחד, עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. מניחים בצד.

15. מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת רכה במרקם יוגורט.

16. מעבירים שתיים-שלוש כפות מהקצפת לתערובת השוקולד. מערבבים היטב.

17. מקפלים את תערובת השוקולד לתוך הקצפת בשתיים-שלוש הוספות, עד לקבלת מוס חלק ואחיד.

18. יוצקים את המוס לתוך הקלתית, מעל השוקולד המומס. מיישרים לשכבה אחידה בעזרת לקקן או פלטה.

19. אם רוצים, מפזרים מעט פצפוצי שוקולד מעל המוס. מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות, על מנת שהמוס יתייצב.

20. לשכבת השוקולד השלישית: מניחים שוקולד מריר ושמנת מתוקה בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של חמש עשרה-שלושים שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מצננים מעט עד שהגנאש מסמיך קלות.

21. יוצקים את הגנאש מעל מוס השוקולד ועוזרים לו לצפות את כל הטארט בעזרת לקקן או פלטה קטנה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

מימין: חמוד 1

משמאל: חמוד 2