מור

הדר ואני דיברנו לראשונה על להיפגש באפריל. כן, לפני שמונה חודשים. זו המצלמה של הדר. היא בערך בגודל של הדירה שלי. היא בדיוק נפגשה עם בישול בזול, ואני קינאתי.…

בפסח האחרון, אסף טס עם אחותו ללונדון. כן, ברור שקינאתי. מצד שני – רק הייתי בפריז פחות מחודשיים קודם לכן, לא הייתי לחוצה על חו”ל. מצד…

איך אני אוהבת פיצה. אהבת אמת. אהבה מכל הלב. והבטן. ושוב הלב. אני לא מאמינה במשפט “X הוא החיים”, אבל אם הייתי מאמינה, אז לגמרי הייתי…

אז היום יש לי מתכון ל… מפרום! סתם, נראה לכם? מה, השתגעתי שאני פתאום מעלה משהו שהוא אוכל אמיתי? סתם רציתי להשוויץ במפרום היפה (יפים? מה…

יש! הספקתי!   תקשיבו שניה. תינוק והכל. זה שינה לי את סדרי העדיפויות (יונתן מוסר: “אני קודם לכל, אמא!”) וגרם ללוחות הזמנים שלי להתגמש (דיברנו על…

אני לא ממש בטוחה איך להתחיל. אחרי חודש וחצי של דממה (לפחות בבלוג ובפייסבוק, באינסטגרם עדיין שמח), אני קצת אבודה. יש לי מיליון דברים שאני רוצה לומר…

עוד שנה עברה. מי מגלומנית פסיכוטית?   הבלוג בן ארבע.   ארבע!!!   ארבע.   טוב, נראה לי שהבנתם. אני אפילו לא יודעת מה לעשות עם…

לאסף הכי התאים לשנוא את הפנקייקים האלה. הסתדר לי שהוא יגיד שלא צריך תחליפים, ואם כבר מכינים פנקייקים – אז כמו שצריך. למה לפסתח* אותם? אנחנו…

כבר שנים שאני מכינה לעצמי פנקייקים. הם התחילו מזעזע – במקום פנקייקים, יצאו לי קרעים. סוג של מקושקשת פנקייק, אם תרצו. וזה אולי נשמע טוב בתיאוריה,…

אני רוצה שנבהיר משהו. זה לא בדיוק פוסט של המלצות. אני לא הולכת לומר לכם “אתם חייבים ללכת ל-X ולאכול שם Y”, או “מה שאתם לא…

היי, זו שוב אני! התאוששתם מהפוסט הקודם? נחתם קצת? הרגליים הפסיקו לכאוב מכל ההסתובבות הווירטואלית? החדר הפסיק להסתובב ולהסתחרר בעקבות כל הסוכר המטאפורי בדם שלכם? très…

אז.. אחרי החגים כבר מאחורינו, לא? מה שכנראה הופך את עכשיו לאחרי אחרי החגים, או משהו בסגנון. דכאון. לכן, אני אומרת, צריך להיכנס לזה בהדרגה. להפיק…