עוגיות שיש

כמה עובדות: ההורים שלי בחו”ל, וזה תמיד גורר אפיה מוגברת מצדי. ביום שישי השתמשתי בשלושה חלבונים, מה שהשאיר לי שלושה חלמונים מיותרים במקרר. ודבר אחרון – בשבת הוזמנתי לארוחת צהריים אצל סבא וסבתא. בעצם עוד משהו: אני נמצאת כרגע בעיצומה של תקופת המבחנים באוניברסיטה, וזו סיבה מספיק טובה בפני עצמה לאפות משהו, כי ללמוד זה לחלשים. או לחכמים.

אז בהינתן הנתונים הללו (אוי ואבוי, התחלתי לדבר מתמטית), ניגשתי לידידי הטוב גוגל וחיפשתי את הביטוי “3 חלמונים”, בעברית ובאנגלית. מצאתי כל מיני מתכונים לא כל כך פרקטיים באותה נקודת זמן (נו באמת, אני לא יכולה להכין לעצמי קרם ברולה סתם ככה באמצע היום ולהעמיד פנים שכלום לא קרה), אבל לבסוף נתקלתי במתכון לעוגיות חמאה, או ליתר דיוק Icebox Butter Cookies. כבר נתקלתי במונח הזה בעבר, אבל אף פעם לא הבנתי למה קוראים לעוגיות ככה. הפעם השקעתי – חיפשתי ומצאתי הסבר כאן. בעקרון מדובר בעוגיות שניתן ליצור גליל מהבצק שלהן ולשמור במקפיא או במקרר עד לאפיה.

בדף ההסבר הזה הוזכרו עוגיות שחמט, מה שגרם לי לחשוב על עוגיות ספירלה (כן, עולם האסוציאציות שלי…), בפרט על כמה הן יפות ואיך תמיד רציתי להכין אותן. אז עברתי לחפש “עוגיות ספירלה” ומצאתי כמה אתרים שהסבירו מה צריך לעשות. כולם אמרו פחות או יותר את אותו הדבר וברובם היו תמונות של ספירלות מושלמות, ממש מעוררות קנאה. הנחתי, כמובן, שהעוגיות שלי לא יצאו כל כך יפות, שכן זו הפעם הראשונה שלי ובאופן כללי אני די גרועה בכל עניין הרידוד ובכלל בהכנת בצק פריך.

אבל כמה שלא הכנתי את עצמי לנורא מכל, לא היה לי מושג… אולי זה בגלל ששיחקתי קצת עם המתכון המקורי (הם רצו ארבעה חלמונים ולי היו רק שלושה, כמות החמאה נראתה לי גדולה מדי ובכל מקרה לא היה לי מספיק במקרר), אולי כי אני חלשה בצורה לא הגיונית ולא יודעת איך לרדד, ואולי אני פשוט חסרת כשרון לחלוטין. אין לדעת, הכל הגיוני באותה המידה.

מהר מאד אחרי שהתחלתי במלאכת הרידוד, כבר הרגשתי ש.. איך לומר את זה? זה פשוט לא זה, אין חיבור ביני לבין הבצק. מצד שני, בין הבצק לנייר האפיה היה חיבור חזק מדי, ברמה שהבצק סירב להתנתק מהנייר. בסוף התייאשתי וגם התחלתי להיות קצת לחוצה בזמן, אז לקחתי את שני “מלבני” הבצק שלי (כבר הסברתי פעם שאני לא יודעת איך לרדד למלבן, רק לצורה דמוית עיגול), הכהה והבהיר, שכבר בערך היו מחוברים ביניהם ויצרתי מהם גוש.

ממנו פשוט נטלתי כדורי בצק קטנים והנחתי על תבנית (בעצם אלה היו מיני-גושי בצק, אפילו לא כדורים. לא היה לי כח לגלגל אותם מרוב שהניסיון שלי ליצור ספירלות התיש אותי).
דווקא לאפוס הזה (האודיסאה היתה יותר קצרה מהסיפור שלי!) יש סוף טוב: יצאו לי עוגיות שיש יפות למדי, רכות ונימוחות עד מאד. אז אמנם הספירלות היחידות שתמצאו כאן הן אלה המופיעות בתור רקע בתמונות של העוגיות (שצולמו, אגב, בפלאפון שלי. המצלמה נסעה עם ההורים), אבל עדיין – יחסית לאלתור ולהתעללות שהעברתי את הבצק, יצאו אחלה עוגיות. מה שכן, אני מקווה שבפעם הבאה אצליח להכין את העוגיות שתכננתי מההתחלה…

עוגיות שיש

מור כמה עובדות: ההורים שלי בחו”ל, וזה תמיד גורר אפיה מוגברת מצדי. ביום שישי השתמשתי בשלושה חלבונים, מה שהשאיר לי שלושה חלמונים מיותרים במקרר. ודבר אחרון –… עוגיות עוגיות שיש European הדפס

כמות: 25 עוגיות ביס-ביס וחצי

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 2.7/5

( 3 הצביעו )

מצרכים

3 חלמונים

1 כפית תמצית וניל

280 ג' (2 כוסות) קמח לבן

100 ג' (1/2 כוס) סוכר

150 ג' חמאה (אני השתמשתי ב-100 ג' חמאה ו-50 ג' מחמאה, כי זה מה שהיה)

קורט מלח

20 ג' (2 כפות) אבקת קקאו

הוראות הכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. טורפים בקערה את החלמונים עם תמצית הווניל.
3. מתחילים בבצק הבהיר: מערבבים במעבד מזון כוס ורבע קמח, רבע כוס סוכר, 75 ג' חמאה ומלח, עד לקבלת תערובת פירורית.
4. מוסיפים חצי מתערובת החלמונים וממשיכים לערבב, בפולסים קצרים, רק עד לקבלת בצק אחיד. אני הגעתי לשלב בו היו לי פירורי בצק די גדולים, אז הוצאתי ועיבדתי מעט ביד עד לקבלת כדור בצק.
5. עוברים לבצק הכהה: מערבבים במעבד מזון (אין צורך לשטוף בין לבין, אם מתחילים בבצק הבהיר) 3/4 כוס קמח, קקאו, רבע כוס סוכר, 75 ג' חמאה ומלח, עד לקבלת תערובת פירורית, ממש כמו קודם.
6. מוסיפים את שאר החלמונים ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד או כמעט אחיד. אם צריך, מסיימים לעבד ידנית.
7. לוקחים חתיכת בצק בהיר וחתיכת בצק כהה, מצמידים יחדיו אך לא יותר מדי, כך שעדיין ניתן יהיה לראות את שני הצבעים, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה. אפשר לעצב בזהירות לכדור (שוב, כדי שהכהה לא יעלים את הבהיר), אבל אין צורך - עוגיות פריסטייל זה גם טוב.
8. אופים 10-15 דקות (אני אפיתי 12 דקות והעוגיות שלי יצאו די רכות), כאשר רצוי לסובב את התבנית מתישהו באמצע.

מקור המתכון: בגדול מאד, האתר הזה, אבל שיניתי קצת ולקחתי דברים גם ממקומות אחרים.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• קודם כל, אפשר לוותר על מראה השיש ולאפות בנפרד עוגיות חומות ועוגיות לבנות, אבל חבל, כי זה יפה ככה.
• אם רוצים, אפשר בכלל לא להוסיף אבקת קקאו ולאפות את כל העוגיות כעוגיות חמאה רגילות, ואז פשוט מערבבים את כל החומרים יחד בפעם אחת (אפשר לעשות אותו הדבר, רק עם הקקאו, ולקבל רק עוגיות שוקולד. יחי הגמישות!).
• כשהייתי איפשהו בין שלב 6 ל-7 עוד חשבתי, בתמימותי, שאני מכינה עוגיות ספירלה. אז השקעתי: שיטחתי כל כדור בצק לדיסקית, עטפתי בניילון נצמד, הקפאתי בערך שעה וחצי, הוצאתי, רידדתי בין שני דפי נייר אפיה, הנחתי בצק אחד על השני וניסיתי לגלגל. בסופו של דבר קיבלתי גוש בצק לא כל כך אסתטי שכבר היה חציו חום וחציו לבן, אז בעצם “חסכתי” את החלק הראשון של סעיף 7. הייתי צריכה רק לקחת חתיכת בצק משויש ולהניח על התבנית. כיף לי. המטרה של כל זה היא לומר שאני כן הקפאתי את הבצק וכו’, אבל אני לא חושבת שזה חיוני אם מכינים את העוגיות כפי שאני אפיתי אותן בסופו של דבר.
• אני הכנסתי חלק מהעוגיות האפויות למקפיא. עוד לא הספקתי לבדוק האם הן מתמודדות יפה עם ההקפאה, אבל אני לא רואה סיבה שלא. אם אגלה שאני מדברת שטויות וההקפאה הורסת את העוגיות, אעדכן…