עוגת שיש דבש ושוקולד

כמה זמן יהיה לי בחופשת הלידה, חשבתי לעצמי. אוכל לאפות מלא דברים ולפרסם המון פוסטים. איזה כיף!

יונתן קייק, בתגובה: חה, אמא. חה חה.

…

אז אני דווקא מצליחה לאפות מדי פעם. דברים פשוטים, כמובן. מהירים.

ההחלטה האם לקצוץ שוקולד לעוגיות או להשתמש בשוקולד צ’יפס, כפי שכבר ציינתי לפני מספר שבועות באינסטה, מושפעת מכמה עמוק הוא ישן. אם בכלל.

חלק מהעוגות שלי יוצאות פאדג’יות במיוחד, אחרות מתקבלות וול דאן — כתלות במתי יונתן צריך לינוק והיכולת, או חוסר היכולת, שלי להוציא את התבנית מהתנור ברגע מסוים.

אבל, איך לומר זאת, התכניות שלי לתקופה הזו לא בדיוק יצאו לפועל.

תכננתי להכין מלא דברים לראש השנה. רציתי לנסות אותם מספיק זמן מראש ולצלם. אולי יקח לי כמה ימים לכתוב כל פוסט, אבל בסדר.. מזל שהכנתי את הכל מספיק זמן מראש.

התגובה של יונתן נותרה בעינה: חה חה.

…

בתקופה האחרונה, תקופת ה”יש לי פצצה מתקתקת שעלולה לצרוח ולדרוש אוכל/לפלוט/להזדקק להחלפת חיתול/השלם-את-החסר-עם-משהו-שמצריך-את-תשומת-הלב-שלי”, יצא לי להכין כמה וכמה פעמים את עוגת השיש הזו של נטלי. היא קלה, מהירה, לא מלכלכת הרבה כלים, והיא תמיד יוצאת מצוין — כעוגה, כמאפינס, עם שוקולד מריר, עם שוקולד חלב. מה לא עשיתי לה, כמה התעללתי בה, והיא תמיד יוצאת מעולה.

לכן, כשהתחלתי לחשוב על מתכונים לחג, היו לי קולות בראש שזעקו “עוגת שיש, עוגת שיש, עוגת שיש”. הם אפילו גברו לפעמים על הקולות שצרחו “פיצה לארוחת ערב, פיצה לארוחת ערב, פיצה לארוחת ערב”. לכן החלטתי לנסות לשלב עין עוגת דבש לעוגת שיש.

מה הבעיה, אמרתי לעצמי. לפני שנה הכנתי מאפינס דבש מעולים, למה שלא אהפוך אותם לעוגת שיש?

הממממ כן. ההכנה של העוגה אמנם היתה קלה ומהירה. התוצאה? רחוקה ממושלמת. כן, לעוגה היה פוטנציאל, חלקים ממנה אפילו היו טעימים. אבל היא היתה כבדה ודחוסה מאד, ובתכלס היא פשוט לא היתה אפויה לגמרי. סליחה, היא היתה פאדג’ית במיוחד. **קריצה**

אין בעיה, המשכתי לדבר עם עצמי, יש עוד שבוע וחצי לחג, מלאאא זמן כדי ללכת לכיוון אחר. בפעם השניה בטוח אצליח.

נישאת על כנפי האופטימיות המטופשת הזו — אני מאשימה את המחסור בשעות השינה — פניתי לעוגת הווניל פרווה המוצלחת שפרסמתי פעם. אתם מבינים, הגעתי למסקנה שעוגת דבש “קלאסית” לא בדיוק עוברת טוב כשיש, אז החלטתי לקחת סתם עוגה בחושה, לדבש אותה (להפוך לעוגת דבש, זה לא היה ברור?) ואז לשייש אותה (טוב, זה כבר פועל לגיטימי, לא?).

אז הכנתי. יצא יותר טוב. עדיין לא וואו. עדיין קצת בצקי.

ואני.. אני החלטתי פעם לא לפרסם מתכונים שהם לא מספיק טובים בעיניי.

אסף טען שאני צריכה להוסיף קמח, אני טענתי שאני צריכה לאפות את העוגה יותר זמן. אז בניסיון השלישי הוספתי קמח ואפיתי יותר זמן. הרבה יותר זמן. העוגה לחלוטין היתה אפויה הפעם, לא פאדג’ית, קצת יותר מדי וול דאן.

הניסיון השלישי היה מוצלח יותר, הוא כבר קיבל ציון עובר. אבל עדיין לא מספיק. טעים, אפוי, אבל.. יבש? סתמי?

במצב רגיל אולי הייתי מוותרת, אבל העוגה יצאה כל כך יפה — בעיקר בניסיון השני, יש לציין — עם נזילות שוקולד והכל.. לא חבל?

חוץ מזה, כבר עבדתי כל כך קשה, ועוד עם תינוק בבית שהתעקש לקבל יחס ותשומת לב (ווירדו), גיבורה שכמותי.

ניסיון רביעי. אסף כבר אורז מזוודה כדי לעזוב את הבית. בתור פשרה — הכנתי חצי כמות. אפיתי בתבנית קטנה יותר.

דינג דינג דינג, סוף כל סוף, יצא טוב! כמו שצריך. אפוי, לא מדי (טוב, דקה אחת יותר מדי, אבל אני מאשימה את יונתן. הוא קטן ולא יכול להגן על עצמו, זה קלאסי להאשים אותו), דבשי, שוקולדי, ווהו.

ואז עברו עוד יומיים, במהלכם רציתי לכתוב את הפוסט, אבל נוצר מצב שלא יצא, ו…

רגע. רגע רגע.

פתאום הבנתי משהו. זה לא מעניין אף אחד.

לא אכפת לכם כמה פעמים החלפתי ליונתן חיתול (אינספור) וכמה שעות הוא היה לי על הידיים (המון. זה אימון יותר טוב מפילאטיס). לא מעניין אתכם כרגע שניסיתי גם להכין עוגת חג טבעונית בין לבין, וחייתי בסרט שאספיק לצלם אותה ולפרסם את המתכון, בהנחה שהיא בכלל תצא טוב (פסססט ספוילר: היא יצאה טוב! זאת אומרת, נראה לי. עדיין לא טעמתי. אבל אני חושבת שכן, הלוואי שאספיק לפרסם אותה מתישהו לפני פסח).

יש חג עוד שניה וחצי. אתם מחפשים מה להכין לארוחת החג. למה אני מספרת לכם את סיפור חיי המשמים?

זאת אומרת, אולי אתם כבר לא מחפשים מה לכין לארוחה. זה בסדר. זה הגיוני. כנראה שאתם, בניגוד אלי, לא מחכים לדקה התשעים כדי לעשות דברים. כל הכבוד לכם וזה.

אבל למקרה שאתם כן, והגעתם ליום לפני החג מבלי שתהיה לכם עוגה לקינוח, אז הנה. אני פה בשבילכם.

זו לא עוגת הדבש הקלאסית שכולנו מכירים ואוהבים (או שונאים) (באופן אישי, אני מתה על עוגות דבש). אני מגדירה אותה יותר כעוגה בחושה בטעם דבש, אם אתם מצליחים להבין למה אני מתכוונת. אההה ושוקולד. דבש ושוקולד.

היא קלה ופשוטה ובכל זאת לקח לי ארבעה נסיונות כדי להכין אותה כמו שצריך, אז אני חושבת שאתם צריכים לתת לה צ’אנס.

ואם כבר יש לכם קינוח(ים) לארוחת החג, אז אולי תכינו אותה סתם כך? טיפ של אלופים: היא מעולה גם לארוחת בוקר. על החתום, אחת שאוכלת אותה כבר כמה ימים עם הקפה של הבוקר. ולפעמים גם של אחר הצהריים.

רגע, יש סיכוי שנצליח לגרום ל”קפה ועוגה של עשר בלילה” להפוך להיות דבר אמיתי?

***

מקור המתכון: התבססתי על עוגת הווניל הזו.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 20 ס”מ.

מצרכים:

2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר

50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן

60 ג’ (1/4 כוס) סוכר חום כהה

85 ג’ (1/4 כוס) דבש

60 מ”ל (1/4 כוס) שמן קנולה

60 מ”ל (1/4 כוס) חלב סויה, או חלב לא חלבי אחר

60 מ”ל (1/4 כוס) קפה חזק (2 כפיות קפה מומסות במים חמים)

1/2 כפית תמצית וניל

210 ג’ (1/2 1 כוסות) קמח לבן

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון טחון

1/4 כפית ג’ינג’ר טחון

1/4 כפית מלח

50 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

2 כפיות שמן קנולה

פולי קקאו גרוסים/בי פולן/סוכריות צבעוניות, לקישוט

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית עגולה בנייר אפיה.

2. מניחים ביצים ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב, על מהירות גבוהה, למשך כשלוש דקות.

3. מוסיפים דבש ומערבבים עוד כדקה.

4. מוסיפים שמן, חלב סויה, קפה, וניל, קמח, אבקת אפיה, קינמון, ג’ינג’ר ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה-בינונית, עד לקבלת בלילה אחידה וחלקה.

5. מניחים שוקולד מריר בקערה קטנה. ממיסים במיקרוגל (או על בן מארי).

6. מוסיפים כחצי כוס בלילה לשוקולד המומס. מערבבים עד לקבלת בלילה שוקולדית חלקה.

7. מוסיפים את הבלילה השוקולדית לקערה הגדולה. מקפלים פעמיים-שלוש בעזרת לקקן, עד לקבלת בלילה משוישת – הימנעו מערבוב יתר, אחרת הבלילה כולה תהפוך שוקולדית.

8. יוצקים לתבנית. אופים 25-30 דקות, עד שהעוגה מתייצבת, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים, ולאחר מכן מחלצים מהתבנית.

9. להכנת הציפוי: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.

10. מוסיפים שמן לשוקולד ומערבבים היטב.

11. יוצקים את הציפוי מעל העוגה. בעזרת לקקן או פלטה, עוזרים לו לצפות את כל העוגה, כאשר אפשר “לעזור” לו לזלוג מעט לצדדים.

12. מקשטים בפולי קקאו גרוסים/בי פולן/סוכריות צבעוניות.

הערות/תוספות/שדרוגים:

לא יודעת אם אספיק לדבר אתכם לפני החג השנה, אז למקרה שלא: שנהיה לראש ולא לזנב! ובנימה אישית, שאשן לילה שלם ולא אצטרך להחליף חיתולים בארבע בבוקר!

יונתן, בתגובה: חה חה.