טראפלס בצק עוגיות מתובל עם שוקולד לבן בציפוי שוקולד רובי

על ידי מור

יש לי חברה שחיפשה לקנות לבעלה את השוקולד האהוב עליו לכבוד הוולנטיינז דיי.

מישהי אחרת שאני מכירה תכננה לקנות לבעלה משחק חדש לפלייסטיישן, אם אני לא טועה.

אני? אני מעניקה לאסף את הדבר שהוא הכי הכי רוצה וצריך כרגע:

שקט.

שלוש שעות וחצי, פלוס מינוס, של שקט וחופש מכולנו. ממני, מהילדים, מהכל.

אני אסביר:

מאז שיונתן נולד, החיים שלנו השתנו. מאז שעידו נולד, החיים שלנו – בלי להיות דרמטית מדי – נגמרו.

טוב, אולי אני טיפ טיפה מגזימה. פשוט השקט והחופש שלנו — הם. הם נגמרו. יונתן לא ישן בערב, עידו לא ישן בלילה. גם אם ילד אחד ישן כרגע או עסוק או משהו, תמיד יש עוד ילד להתייחס אליו. אז לאסף ולי אין כל כך זמן לעצמנו.

לא לעצמנו ביחד, ובטח לא לעצמנו בנפרד. כל דקה שאני במטבח, אופה, זו דקה בה הוא צריך להיות באחריות מלאה על הילדים. כל דקה שהוא במחשב, משחק או קורא משהו, זו דקה בה אני לבד איתם.

ואני לא יודעת איך אתם מרגישים לגבי הילדים שלכם, אבל אחד המשפטים הכי שגורים בבית שלנו הוא “אל תשאיר/י אותי/אותנו לבד איתם”, בין אם זה לבן משפחה או חבר שמתארח אצלנו, או אחד לשני.

תקשיבו, הם שני משוגעים. להישאר לבד איתם? פחד אלוהים.

בכל אופן, אנחנו מתים עליהם וכו’ וכו’, אבל שישי בבוקר הוא החלק האהוב על שנינו בשבוע. הגן מתחיל בשמונה ומסתיים בשתים עשרה, כלומר בין שמונה ורבע (אנחנו אף פעם לא באמת מצליחים להגיע לגן בשמונה) ועד רבע לשתים עשרה (אנחנו לא רוצים להגיע בדיוק בשתים עשרה ולהשניא את עצמנו על הגננות) יש לנו שלוש שעות וחצי של שקט. לעצמנו.

רק ש…

אני אוהבת לדבר. שמתם לב לזה אולי? לא, נכון? טוב, אני כנראה עדיין לא מרגישה בנוח לידכם.

אבל אם תשאלו את אסף, הוא יגיד לכם שאני אוהבת לדבר. ויש לי המון מה להגיד. בדרך כלל, בדיוק כשאנחנו רואים משהו יחד בטלוויזיה (או, יותר גרוע, כשהוא מנסה לצפות לבד). או כשהוא מכריז “אני הולך למחשב”, שזה תרגום מאספית ל”תניחי לי לקצת, טוב?”. בדיוק אז אני נזכרת במשהו סופר חשוב שרציתי לספר לו לפני שלושה ימים, אבל יונתן בדיוק החליט לערוך פיקניק בעשר בלילה, ועידו בול קלט שהוא נתן לשינה לנצח אותו, התעורר והתחיל לבכות.. ואז לא סיפרתי לו.

קיצור, יש שקט ויש שקט-כשמור-בסביבה.

אז לכבוד הוולנטיינז דיי, החלטתי להיעלם מהבית בשישי בבוקר ולתת לו שקט אמיתי. היי, כל אחד והדרך שלו לחגוג את יום האהבה, סבבה?

לאן אני הולכת? או, טוב ששאלתם. אני מצטרפת למלא בלוגריות ונשות אוכל סופר מגניבות (הרבה יותר מגניבות ממני) (בינינו, רובן בכלל לא יודעות מי אני, ואני לא מאשימה אותן), וכולנו מכינות מלא דברים שווים ממש (עוגות! עוגיות! ריבות! כריכים! גרנולה! חלות! מלא דברים שווים!) ומוכרות אותן, כשכל ההכנסות הולכות לתרומה, ספציפית לבית לנערות מעמותת “אותות”.

האירוע יתקיים מחר בבוקר, 14.02.2020, בין השעות 10:00 ו-14:00, בצור יגאל, וכל הפרטים נמצאים ממש כאן.

בכנות ובאובייקטיביות מלאה אני יכולה להגיד שכל הדברים שהבנות מכינות נראים מטורפים לגמרי. התרומה הצנועה שלי (לא צוחקת, לעומת הכמויות המסחריות שכל האחרות הכינו, זה סופר צנוע) מגיעה בדמות:

התקווה שלי היא לראות את כולכם שם מחר (אבל אם תוכלו בבקשה להתעלם ממני, זה יהיה מעולה. לא צחקתי קודם, אני באמת ביישנית!), אבל אם במקרה לא יסתדר לכם (למה? יש לכם תכניות יותר טובות? גם אתם צריכים שקט ממני? לא יכול להיות שלכולכם קוראים אסף..), דאגתי לכם למתכון לטראפלס הוולנטייניים (זו לגמרי מילה), כדי שתוכלו להכין אותם לבד בבית. ולחשוב עלי.

אוי, זה יצא קצת קריפי, לא?

טוב אממ ניפגש מחר? קבענו? כן? יופי!

ולנטיינז שמח!

נ.ב.

אל תחשבו שאסף לא דואג לי למתנה בעצמו: הוא מוציא את הילדים מהגן ונשאר איתם (לבד! לבד!) למשך שעתיים, אולי אפילו שלוש, עד שאחזור הביתה. ושיהיה לכולנו בהצלחה.

טראפלס בצק עוגיות מתובל עם שוקולד לבן בציפוי שוקולד רובי

יש לי חברה שחיפשה לקנות לבעלה את השוקולד האהוב עליו לכבוד הוולנטיינז דיי. מישהי אחרת שאני מכירה תכננה לקנות לבעלה משחק חדש לפלייסטיישן, אם אני לא… טראפלס טראפלס בצק עוגיות מתובל עם שוקולד לבן בציפוי שוקולד רובי European הדפס
כמות: 30-32 כדורים קטנים
הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן
דירוג 5.0/5
( 1 הצביעו )

מצרכים

100 ג' חמאה בטמפרטורת החדר

50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן

60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה

40 מ"ל (2 כפות + 2 כפיות) חלב

175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן

1/2 כפית מלח

1/4 כפית קינמון טחון

קורט ג'ינג'ר טחון

75-100 ג' שוקולד צ'יפס לבן/שוקולד לבן קצוץ (כ-1/2 כוס)

 

לציפוי

200 ג' שוקולד רובי, קצוץ גס

2 כפיות שמן נייטרלי (למשל קנולה)

הוראות הכנה

  1. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת קרמית ואחידה.
  2. מוסיפים חלב ומערבבים על מהירות נמוכה-בינונית, עד להיטמעות.
  3. מוסיפים קמח, מלח, קינמון וג'ינג'ר ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד: מתחילים במהירות נמוכה, כדי שהקמח לא יעוף לכל עבר, ומגבירים בהדרגה עד לבהירות בינונית. אם צריך, מנקים את דפנות ותחתית הקערה בעזרת לקקן.
  4. מקפלים פנימה את השוקולד הלבן עד לפיזור אחיד.
  5. יוצרים כדורים קטנים, אחידים עד כמה שאפשר, מהבלילה ומניחים על מגש או תבנית. אני אוהבת לגרוף תלוליות בעזרת כף גלידה קטנה ולאחר מכן לגלגל כל אחת מהן לכדור.
  6. מקפיאים את כדורי הבצק למשך כחצי שעה.
  7. לקראת סוף ההקפאה, ממיסים שוקולד רובי במיקרוגל (אפשר גם על בן מארי) בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים בין לבין.
  8. כאשר השוקולד נמס לגמרי, מוסיפים שמן ומערבבים היטב.
  9. טובלים כל כדור בצק בשוקולד, מוציאים בזהירות ונותנים לשוקולד העודף לטפטף לתוך הקערה. מחזירים למגש/תבנית.
  10. מקפיאים למשך כעשר דקות נוספות ואז טועמים/מעבירים לקופסא/עושים מה שרוצים, בגדול.

מקור המתכון: טראפלס בצק העוגיות המקוריים שלי, מימים ימימה

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • בתמונות השתמשתי בשוקולד רובי עם שבבי מקורמלים (של עלית), וזה מה שנתן את המראה הלא חלק של הטראפלס. בפעם הקודמת שהכנתי אותם השתמשתי ברובי חלק של קליבו. לכו על מה שטעים ומגניב לכם.
  • מיותר לציין שאני ממליצה להכין כמות כפולה, כן? 🙂
  • ואם כבר כמויות, ההמלצה שלי כשמצפים את הטראפלס היא להמס מאה גרם שוקולד, לצפות כמה שמצליחים, להחזיר את המגש למקפיא ואז להמס עוד. ככה אתם שולטים בכמויות ולא ממיסים יותר מדי מראש, מה גם שהחזרת כדורי הבצק למקפיא לכמה דקות עושה להם טוב; אם הם עומדים יותר מדי זמן בחוץ, נהיה יותר קשה לצפות אותם. ממליצה בקור לצפות אותם בהדרגה.
  • וכמובן שאם אתם לא בעניין של תבלינים, אפשר פשוט להשמיט את הקינמון ו/או הג’ינג’ר.

 

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה